גדר חיוב מזונות ילדים מעיקר הדין ומן התקנה וחיוב בדמי טיפול

לפנינו תביעה לפירוק שיתוף מטעם התובע.

ברשות הצדדים דירה משותפת בצפת בה מתגוררת הנתבעת עם שני קטינים ובגיר אחד.

הצדדים התגרשו לפני כעשר שנים.

נקבעו אז תשלומי מזונות בסך 800 ש"ח לכ"א מחמשת הקטינים ובסה"כ 4,000 ש"ח.

בשל דמי המזונות המצומצמים קבע ביה"ד בהרכבו דאז, כי הדירה תישאר בחזקת הנתבעת כדי לאפשר מגורים סבירים לקטינים.

מאז חלו כמה תמורות.

התובע מבקש להינשא לקיים בעצמו 'ולערב אל תנח ידיך', ללא רכוש כלל רבים מהשידוכים לא יוצאים לטענתו אל הפועל.

כמו כן שלושה קטינים נעשו בגירים ונותרו שתי קטינות בנות 14 וכן 16.

לטענת האב דין הבת להיות אצל אמה, וכן היות והקטינות מעל גיל 6 יש להסתפק בגערה בלבד, דבר שזכה לו ביד רחבה, לטענתו, מההרכב דאז.

כמו כן בשל החלטת ביה"ד דאז, הדיון בפירוק שיתוף יתקיים או בהגדלת המזונות או בצמצום מספר הקטינים שיש לו חבות בגינם, והתובע סבור שהגיע לכלל מצב זה.

עוד טוען התובע שהיות והוא בע"ח בסכומים של כ 370,000 ש"ח, וחיוב בע"ח הינו מדאורייתא, הדבר קודם לחיוב קטינים שכל חיובם הוא בתקנת אחרוני האחרונים מועצת הרבנות הראשית, שקבעה הרחבה עד גיל 15 בלבד.

הנתבעת טוענת לעומתו, שהיא מכירה בערך של מצוות 'לערב אל תנח ידיך', אך היא סבורה שהיות וכבר נישא והתגרש בעבר עם בת זוג, אין כל מניעה מצד מצבו הכלכלי.

חיוביו לילדיו עולים על מצוות 'לערב אל תנח ידיך', והטענה העיקרית היא כי לא התקיימו התנאים להחלטת ביה"ד שבו נקבע שהפירוק בנכס יתאפשר בהקטנת מספר הקטינים להם יש לאב חבות, שכן הוא מעולם לא שילם מזונות לקטינים דבר שהתקיים רק ע"י המל"ל ולאב יש חובות בגין תשלומים אלו בסך 370,000 ש"ח.

מלבד זאת גם אם הנכס יימכר, החובות יעברו לביטוח לאומי והאב לא יוכל לשלם את חובותיו לקטינים על תוספת מדור.

האב פרס בפני ביה"ד את תפיסתו ההלכתית בגין חבות למזונות קטינים, והאם טענה שהגישה הבסיסית של התובע היא מזלזלת בקטינים ובצרכיהם וכיוון שהוא אמור לשלם, הגם שלא ביצע בפועל, חיובי תשלומים ברף הנמוך ביותר, אל לביה"ד לתת יד לחלוקת הנכס.

התובע טען שהאישה נהגה שלא כראוי שעה שטרחה להפנות את המל"ל לגבות את חוב האב מהנכס, לעומתו טענה הנתבעת שהוא קיבל לאחרונה ירושה בסך כ 50,000 ש"ח.

האב טרח לנמק את עמדתו בגין חלוקת הרכוש והתבסס על טיעונים הלכתיים מגוונים שתמציתם:

א. חיוב מופחת בשל כך שהוא ראש כולל המקבל מלגה מופחתת, ואין באפשרותו לעסוק בעבודות שאינן לפי תפיסתו התורנית. וכן אין דין כפיה אלא גערה בלבד.