- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- הדין הסיני (China Law)
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
גדר חיוב מזונות ילדים מעיקר הדין ומן התקנה וחיוב בדמי טיפול
|
ב"ה בית דין רבני אזורי צפת |
618904-20
4.2.2021 |
|
בפני הדיין: הרב איתן זן בר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: פלוני עו"ד תמיר סבן |
הנתבעת: פלונית עו"ד נרקיס חנייא |
| פסק דין | |
לפנינו תביעה לפירוק שיתוף מטעם התובע.
ברשות הצדדים דירה משותפת בצפת בה מתגוררת הנתבעת עם שני קטינים ובגיר אחד.
הצדדים התגרשו לפני כעשר שנים.
נקבעו אז תשלומי מזונות בסך 800 ש"ח לכ"א מחמשת הקטינים ובסה"כ 4,000 ש"ח.
בשל דמי המזונות המצומצמים קבע ביה"ד בהרכבו דאז, כי הדירה תישאר בחזקת הנתבעת כדי לאפשר מגורים סבירים לקטינים.
מאז חלו כמה תמורות.
התובע מבקש להינשא לקיים בעצמו 'ולערב אל תנח ידיך', ללא רכוש כלל רבים מהשידוכים לא יוצאים לטענתו אל הפועל.
כמו כן שלושה קטינים נעשו בגירים ונותרו שתי קטינות בנות 14 וכן 16.
לטענת האב דין הבת להיות אצל אמה, וכן היות והקטינות מעל גיל 6 יש להסתפק בגערה בלבד, דבר שזכה לו ביד רחבה, לטענתו, מההרכב דאז.
כמו כן בשל החלטת ביה"ד דאז, הדיון בפירוק שיתוף יתקיים או בהגדלת המזונות או בצמצום מספר הקטינים שיש לו חבות בגינם, והתובע סבור שהגיע לכלל מצב זה.
עוד טוען התובע שהיות והוא בע"ח בסכומים של כ 370,000 ש"ח, וחיוב בע"ח הינו מדאורייתא, הדבר קודם לחיוב קטינים שכל חיובם הוא בתקנת אחרוני האחרונים מועצת הרבנות הראשית, שקבעה הרחבה עד גיל 15 בלבד.
הנתבעת טוענת לעומתו, שהיא מכירה בערך של מצוות 'לערב אל תנח ידיך', אך היא סבורה שהיות וכבר נישא והתגרש בעבר עם בת זוג, אין כל מניעה מצד מצבו הכלכלי.
חיוביו לילדיו עולים על מצוות 'לערב אל תנח ידיך', והטענה העיקרית היא כי לא התקיימו התנאים להחלטת ביה"ד שבו נקבע שהפירוק בנכס יתאפשר בהקטנת מספר הקטינים להם יש לאב חבות, שכן הוא מעולם לא שילם מזונות לקטינים דבר שהתקיים רק ע"י המל"ל ולאב יש חובות בגין תשלומים אלו בסך 370,000 ש"ח.
מלבד זאת גם אם הנכס יימכר, החובות יעברו לביטוח לאומי והאב לא יוכל לשלם את חובותיו לקטינים על תוספת מדור.
האב פרס בפני ביה"ד את תפיסתו ההלכתית בגין חבות למזונות קטינים, והאם טענה שהגישה הבסיסית של התובע היא מזלזלת בקטינים ובצרכיהם וכיוון שהוא אמור לשלם, הגם שלא ביצע בפועל, חיובי תשלומים ברף הנמוך ביותר, אל לביה"ד לתת יד לחלוקת הנכס.
התובע טען שהאישה נהגה שלא כראוי שעה שטרחה להפנות את המל"ל לגבות את חוב האב מהנכס, לעומתו טענה הנתבעת שהוא קיבל לאחרונה ירושה בסך כ 50,000 ש"ח.
האב טרח לנמק את עמדתו בגין חלוקת הרכוש והתבסס על טיעונים הלכתיים מגוונים שתמציתם:
א. חיוב מופחת בשל כך שהוא ראש כולל המקבל מלגה מופחתת, ואין באפשרותו לעסוק בעבודות שאינן לפי תפיסתו התורנית. וכן אין דין כפיה אלא גערה בלבד.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
