גד חברה להפצה בעמ נ' בנק הבינלאומי ירושלים סניף אחד העם 31297 ואח'

החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטתו של כב' רשם ההוצאה לפועל, הרשם אריה ביטון מיום 10.2.10, לפיה נדחתה בקשת המבקשת - החייבת, אשר הוגשה בהסכמת המשיבה 1 – הזוכה, להחזר האגרה בתיק לידיה, לאחר שהמבקשת פרעה תחת מחאה את מלוא החוב.

בהתאם להחלטתי, מיום 18.3.10, הוגשה תגובת המשיב 2 לבקשה. במסגרת התגובה שהוגשה לא נקט המשיב 2 עמדה ביחס לבקשה, אלא פרש בפני בית המשפט את המסגרת הנורמטיבית לדיון בבקשה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שלפניי ובחנתי הבקשה, לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעתו של הרשם הנכבד, ולפיכך דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

המבקשת מבססת את בקשתה להחזר אגרה על הטענה העיקרית שבתיק ההוצל"פ לא נעשו פעולות מבצעיות וכן לא התקיימו דיונים. (ראה סעיף 6 לבקשה).

ואולם, כפי שציין הרשם המלומד בהחלטתו, האגרה משולמת בגין השירות השלטוני הניתן במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

במסגרת תקנה 9א לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות שכר והוצאות), תשכ"ח – 1968, קבע מחוקק המשנה סעיף סל המעניק לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת רחב להחליט על החזר אגרות אשר שולמו בהוצאה לפועל.

בספרו של ד' בר אופיר, "הוצאה לפועל הליכים והלכות", חלק שני בעמ' 748, מציין המחבר כי: "אי אפשר לקבוע מראש נוסחה פרטנית שתהיה טובה להשבת אגרה בכל מקרה, ואנו עוסקים כאן באמות מידה כלליות ובסיסיות שאמורות להתמלא בתוכן מתאים לפי העניין המיוחד והנושא המסוים".

כך למשל, כבר נפסק כי הסכם פשרה כשלעצמו שנכרת במהלך הליכי הוצאה לפועל איננו מהווה עילה להחזר אגרה. כן נקבע כי המדינה אינה צד למחלוקת בין הצדדים ואין היא חייבת לתרום לתהליך גבית החוב ולקידום הסדר פשרה באמצעות החזר האגרה שקיבלה עם פתיחת התיק.

כפי שציינה המשיבה 2 בתגובתה, האגרה משולמת כתשלום חובה מתוך זיקה לשירות שהשלטון נותן לפרט והיא אינה נקבעת כפונקציה של מספר הפעולות המבוצעות בתיק או כפונקציה של ערך השירות והיא אינה אמורה לשקף את מידת המאמץ אותו השקיע הזוכה ו/או לשכת ההוצל"פ בגביית החוב.

אשר על כן, לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעתו של הרשם הנכבד, המוענק לו על פי דין, אשר קבע כי המקרה שלפניו אינו בא בגדרה של "סיבה אחרת" המזכה בהחזר אגרה.

בנסיבות אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ז אייר תש"ע, 11 מאי 2010, בהעדר הצדדים.