גבריאלוב נ' תפארת

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבע להשיב לידיו כספים אשר שולמו על ידו לצד שלישי במסגרת הליך בבית המשפט כמו גם השבת תשלום הוצאות משפטיות לרבות שכר טרחת עורך דין ביחס לאותו הליך.

בכתב התביעה טען התובע כי היה שותף של הנתבע בחברת בניין מהיר ע.מ.ה. בע"מ. הצדדים הגיעו לכלל הסכמה על פיה יימכרו מניות התובע לנתבע וכי הנתבע ייטול על עצמו את כל הערבויות האישיות עליהם חתמו הצדדים כלפי צדדים שלישיים.

בדיעבד התברר כי נותרה יתרת חוב כלפי חב' דלק. התובע נתבע על ידי חב' דלק מכוח ערבותו האישית והגיע עימה (לאחר מגעים והליכים משפטיים) להסדר על פיו ישלם לה סך של 6,000 ש"ח.

לשיטת התובע הוא נדרש עקב כך להוצאות משפטיות בהיקף של 10,000 ש"ח וכעת הוא מבקש השבתן.

לטענת הנתבע כשל התובע בדרך התנהלותו שעה שלא פנה אליו מייד עם קבלת דרישתה הראשונית של חב' דלק שכן ככל שהיה עושה כן היה הנתבע נוטל על עצמו את החיובים וממילא חוסך לתובע את הצורך בניהול הליכים משפטיים.

בכתב ההגנה הוסיף הנתבע וטען כי התובע בחר להעלות טענות של זיוף חתימת כתב הערבות וזאת חלף טיפול בחוב עצמו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלק הארי שלה. טעמיי להלן.

מצאתי את עדותו של התובע בפני כמהימנה. התרשמתי באופן בלתי אמצעי מדבריו כי הוא אינו מבקש להרע עם הנתבע אלא להשיב לידיו את הכספים אותם נדרש לשלם עקב ניהולו של ההליך המשפטי מול חב' דלק.

בדיון בפני עלה כי בניגוד לדברי הנתבע, פנה התובע לנתבע עם קבלת דרישת החוב, אלא שהנתבע סירב לסייע בידו.

מאידך מצאתי את עדותו של הנתבע כחסרה.

לטענת הנתבע פנתה אליו חב' דלק וביקשה כי יחתום על תצהיר על פיו התובע חתם על כתב הערבות וחתימתו לא זויפה על גבי אותו מסמך. מאידך, טעם הנתבע כי התובע כלל לא פנה אליו בנושא החוב.

הדעת נותנת כי גם במקום שבו לא היה התובע פונה לנתבע בעניין זה, יפעל הנתבע עם קבלת דרישת חב' דלק לסילוק מלוא החוב, מקום שבו הוא מודע היטב כי מדובר בחובו שלו בלבד.

לעיוני הוגש הסכם רכישת המניות של הנתבע מן התובע. ממסמך זה עולה במפורש כי הנתבע נוטל על עצמו לפעול לסילוק כל הערבויות האישיות של התובע בפני הגופים השונים מכל סוג שהוא. משלא נעשה כן, בין אם במתכוון ובין אם בשגגה, על הנתבע לשאת בנזקיו של התובע.

הנתבע הוסיף וטען כי הכשל בהליך אותו נקט התובע מול חב' דלק נבעה מטענתו כי חתימתו זויפה על גבי כתב הערבות. בתמיכה לטענותיו אלו צירף הנתבע את פרוטוקול הדיון שהתקיים בעניינם של הצדדים וחב' דלק.

עיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני כב' השופטת מימון שעשוע ביום 24.1.11 מלמד כי ההסכמות הדיוניות אליהן הגיעו חב' דלק והתובע לא התייחסו כלל לסוגיה זו וממילא אין באמור בפרוטוקול כדי לתמוך או לשלול טענתו זו של התובע.

אני מודעת לטענת הנתבע על פיה לא שולם שכר הטרחה לעורך דינו של התובע בפועל. עם זאת, הסכם שכר הטרחה הוצג לעיוני ובדיון התברר כי שולם, לעת הזו, סך של כ-1,500 ש"ח בתוספת מע"מ מתוך השיעור הכולל של החוב.

העובדה כי עורך דינו של התובע הסכים להמתין עד לסיום ההליכים בפני, אינה מאיינת את זכותו של התובע לקבלת אותם כספים או להכרה בקיומו של החוב.

התובע הצהיר גם במסגרת הדיון בפני כי הוא מוכן שהנתבע יפנה לעורך דינו של התובע ויגיע עימו להסדר אחר לפריסת החוב. דווקא דבריו אלו של התובע מלמדים כי הוא אינו מבקש להתעשר על חשבון הנתבע, אלא לפרוע חוב. הא ותו לא.

הוסיף הנתבע וטען כי התובע המשיך לעשות שימוש בכרטיס הדלק לצורך נסיעה ברכבו בהיקף של 1,748 ש"ח וכי יש להפחות סכום זה מתוך כל סכום שייפסק.