גבע נ' המוסד לביטוח לאומי
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו |
27691-05-12
4.7.2012 |
|
בפני : אריאל צימרמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: המוסד לביטוח לאומי |
: איל גבע |
| החלטה | |
החלטה
לפניי בקשה להעברת הדיון בתביעת המשיב לבית משפט לענייני משפחה.
1.המשיב, אב גרוש, הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה כספית בסכום של 12,000 ₪, שעילתה היא הפרה נטענת של המבקש את חובתו החוקית למסור לתובע מידע על אודות בנו של המשיב, בהתאם להוראת סעיף 18ב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: חוק הכשרות). התובע טוען לנזק כספי שנגרם לו כתוצאה מהתנהלות המבקש, ובפרט – עוגמת נפש, והוא עותר לפיצויו.
2.בכתב הגנתו טען המבקש, בין היתר, כי הסמכות לדיון לפי חוק הכשרות נתונה בלעדית לבית המשפט לענייני משפחה, כאמור בסעיף 78 לחוק זה, ולכן הוא עתר להעברת הדיון לבית המשפט האמור משיקולים של סמכות עניינית, תוך שהוא מפנה לשתי החלטות של בית משפט זה, שבהן כך הוחלט. המשיב, בתגובתו לבקשה, דוחה את הטענה בתגובתו לבקשה.
3.דין הבקשה – להידחות. סעיף 78 לחוק הכשרות קובע כי הסמכויות הנתונות "לפי חוק זה לבית המשפט" הן של בית המשפט לענייני משפחה. אילו היתה התביעה לצו עשה, הווה אומר: לחיוב המבקש לביצוע פעולה מסוימת מכוח סעיף 18ב לחוק, מובן שדין התביעה היה להתברר בבית המשפט לענייני משפחה. זה אף היה המצב בשני המקרים שהמבקש הפנה אליהם, בלא לבאר שהסעד העיקרי שנדרש בהם היה צו עשה, ולא לפיצוי כספי, ומטעם זה אכן הועבר הדיון בהן לבית המשפט לענייני משפחה, לפי הנלמד מן ההחלטות באותם תיקים (ת"ק 6102-10-11; ת"ק 34367-10-11). לעומת זאת, במקרה שלפנינו עילתה היחידה של תביעת המשיב נעוצה בהפרת חובה חקוקה, בהתאם לסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ואין היא קוראת לצו עשה כלל ועיקר (ראו: סעיפים 1, 21-18 לכתב התביעה). מאליו מובן כי בדומה לכל תביעה שזו עילתה, יהיה צורך לבחון את החובה החקוקה, את פרשנותה ואת שאלת הפרתה, וכך להידרש אף לעניינים שבחוק הכשרות. אולם משלא נדרש בית משפט זה להפעיל סמכות "לפי" חוק הכשרות (כאמור בסעיף 78 לחוק זה), כי אם להעניק למשיב פיצוי מכוח פקודת הנזיקין נוכח הפרתו הנטענת של חוק הכשרות – אין כל מניעה במקרה דנן, הנעוצה בסמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתביעה.
4.הבקשה נדחית אפוא. המבקש יישא בהוצאות המשיב בקשר עם הבקשה להעברת הדיון בתובענה, בסכום של 500 ₪. מובן שאין בהחלטתי כדי לחוות כל דעה בשאלת צדקת התביעה לגופה, וזו תתברר בעתה.
ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ב, 04 יולי 2012, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|