גביית חוב מזונות ילד ודמי שימוש בדירה

הצדדים שבפנינו התגרשו בתאריך ב' באב תש"ס (3.8.2000).

עילת הגירושין הייתה עקב התרועעות של הגרוש עם נשים רבות במהלך הנישואין, וכן אי-קיום יחסים במשך כשנתיים וחצי לפני הגט, וזאת מאחר והגרוש חלה באיידס. לדבריו נדבק מחניכה שלו. גרושתו טוענת שזו אותה אישה שהיה לו קשר איתה כל השנים כאשר לבסוף אף התחתנו ביניהם, הגרוש מכחיש טענה זו.

התביעה העיקרית שבפנינו עוסקת בשני מישורים:

א) גבייה למפרע של דמי מזונות הילד שנפסקו בעבר ע"י ביה"ד. לדברי האשה עקב עקירתה לארה"ב התקשתה לגבות כספים אלו, הגרוש הפסיק לשלמם מחודש אוגוסט בשנת 2005. מבוקש חיובו משנת 2005 ועד לשנת 2013 המועד בו הגיע הבן לגיל 18, בכדי לגבות חוב זה, האשה פנתה תחילה להוצל"פ, אולם מאחר וחלפו יותר משנתיים מעת שפסקה לגבות את המזונות על פי כללי החוק וההוצל"פ, היא נזקקה לשוב לביה"ד ע"מ לאשרר פסיקה זו.

ב) הגרוש מתגורר משנת 2005 בבית הרשום על שם שני הצדדים. האשה מבקשת תשלום דמי שימוש עבור כל השנים שהתגורר שם הגרוש ועד למועד פינוי הדירה על ידו ביום ט"ז בניסן תשע"ה (5.4.2015).

במשך השנים הגרוש שילם את המשכנתה של משרד השיכון על סך כ-300 ₪ לחודש.

בפרוטוקול הדיון מיום 5.6.2000 אמרה האשה: "תעזור לי בשכר דירה ואתן לך להשאר בדירה."

לבסוף בפסק הדין לגירושין מיום 11.9.2000 הדירה הועברה לשימוש האשה, וכך נכתב בפסק הדין:

"לאחר שמיעת טו"מ הצדדים ולאור החומר שבתיק ביה"ד פוסק:

א. הצדדים מתגרשים כהסכמתם כדמו"י. בג"פ.

ב. הילד יהיה במשמורת האם.

ג. האב ישלם למזונות בנו סך 500 ש"ח לחודש, צמוד למדד. בנוסף תקבל

האשה לידה את קצבת הילדים של הבטוח הלאומי.

ד. הדירה המשותפת תשאר בחזקת האשה עד הגיע הבן לגיל 18 כשיגיע הבן

לגיל 18 תתחלק הדירה בין הצדדים שוה בשוה.

ה. פרט לנ"ל אין לצדדים טו"מ זע"ז כולל הכתובה."

לאחר זמן ביה"ד אפשר לאשה לצאת מן הדירה ולעבור לאזור שגרו בני משפחתה ב** ** , כנגד הגרוש הוצא ע"י ביה"ד ביום ו' בכסלו תשס"א (3.12.2000) צו הרחקה שלא יתקרב לדירה:

"ביה"ד מוציא צו הרחקה האוסר על [פלוני] להיכנס לדירה הרשומה על שמו ועם שם גרושתו [פלונית] הנמצאת ברח' [...] נתניה.