גביית חוב מזונות באמצעות הליכי הוצאה לפועל

כב' השופט זיאד הווארי:

זהו  ערעור, על החלטת רשם בית המשפט המחוזי דאז (כב' השופט שאהר אטרש), בבש"א 2493/06 במסגרת תיק פש"ר 161/05 שניתנה  ביום 19/10/06, על פיה, דחה בקשות המערערות, להקציב להן קצבה חודשית, בגין מזונותיהן בסך של 1000 ש"ח לחודש מתוך קופת הכנ"ר ולהגדלת התשלומים העיתיים לסך 2000 ש"ח. כמו כן דחה דרישתן של המערערות להורות כי, עיכוב ההליכים אינו חל על תשלומי המזונות השוטפים החל ממועד מתן צו הכינוס.

1.         רקע עובדתי:

א.          בחודש  אוקטובר שנת 2001, הגיעו אם המערערות והמשיב 1 (להלן: "המשיב") להסכם גירושין, אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני האזורי בחיפה. בהתאם להסכם הגירושין, חוייב המשיב לשלם לגרושתו עבור מזונות המערערות סכום חודשי בסך 3000 ש"ח, וכן  לשאת בחלקים שווים בהוצאות רפואיות חריגות. המשיב לא קיים התחייבויותיו ולא שילם את סכום המזונות, אף שהסכם הגירושין הוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ.

ב.          ביום 19.9.05 ניתן צו כינוס לנכסיו של המשיב, לפיו נקבע כי על המשיב לשלם לקופת הכינוס סך חודשי של 1000 ש"ח.

ג.          ביום 10/9/06 הגיש המשיב 2 (להלן: "הכנ"ר) בקשה לביטול צו הכינוס (בשא 2764/06), וביום 20/9/06 הגיש המשיב בקשה להפחתת התשלום החודשי, והעמדתו ע"ס - 500 ש"ח (בש"א 2851/06).

ד.          ביום 13/7/06 הגישו המערערות בקשה  בכתב לפי סע' 128 לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"), בה עתרו להקציב להן קצבה חודשית, בגין מזונותיהן בסך של 1000 ש"ח לחודש מתוך קופת הכנ"ר, ואף להורות על הגדלת התשלומים העיתיים לסך 2000ש"ח (2493/06).

ה.         בדיון שהתנהל בפני כב' הרשם בים 25/09/06, חזר ב"כ המערערות על נימוקי הבקשה, וביקש להורות כי עיכוב ההליכים לא יחול על תשלומי המזונות השוטפים. בתגובה טען ב"כ הכנ"ר, כי צו הכינוס לרבות עיכוב ההליכים, אינם חלים על מזונות זמניים שוטפים, אלא לאחר מועד מתן צו הכינוס.

2.         החלטות הרשם:

א.          בהחלטה מיום 16/10/06, דחה הרשם בקשת הכנ"ר לביטול צו הכינוס, וקיבל בקשת המשיב להפחתת התשלום העיתי והעמידו על סך 500 ש"ח באופן רטרואקטיבי החל מיום 10.11.05. בבסיס החלטתו של כב' הרשם היו מצוקתו הכלכלית של המשיב, פיטוריו, העדר מקור הכנסה וכן תשלומם של 7 תשלומים לקופת הכנ"ר בסיועם של קרובי משפחתו.

ב.          בהחלטה מיום 19/10/06 דחה כב' הרשם את בקשת המערערות בקובעו, באשר לדרישת המערערות להתיר להן לפעול נגד המשיב לגביית חוב המזונות במסגרת ההוצאה לפועל, כי התשלומים העיתיים הנגבים מהחייב, בין אם במסגרת הליכי הפש"ר ובין אם במסגרת הליכי ההוצל"פ (לאחר חקירת יכולת), הינם תוצאת מסקנותיו של הגוף החוקר בנוגע ליכולתו הכלכלית של המשיב באותה עת, משכך קבע הרשם כי  המערערות לא יפיקו כל תועלת מעצם העברת חוב המזונות להוצל"פ שכן שיעור התשלום העיתי שנקבע מעיד על יכולתו המקסימאלית של המשיב. כב' הרשם הפנה בהחלטתו לפש"ר 2206/05 ברשי נ' עו"ד אריה חגי (תק-מח 2006(4) 1338 (להלן ("פש"ר 2206/05").

ג.          בהחלטתו נשוא ערעור זה, דחה כב' הרשם את בקשת המערערות, לרבות דרישתן  כי עיכוב ההליכים אינו חל על תשלומי המזונות השוטפים, ומכאן הערעור שבפנינו.

3.         הערעור:

א.          בישיבה הראשונה שהתקיימה בפנינו ביום 26/2/07, הוצהר בפנינו כי הכנ"ר הגיש חוות דעת שלילית בעניינו של המשיב, בעקבותה התבקש ביהמ"ש שלא להכריז על המשיב כפושט רגל. נוכח האמור, קיבלו הצדדים את הצעתנו, לפיה פסק הדין בערעור זה, יידחה עד למתן החלטה באשר להכרזתו של המשיב כפושט רגל. ב"כ הצדדים הסכימו באותה ישיבה כי בית משפט זה נדרש להכריע בשאלה אחת אשר שנויה במחלוקת בין הצדדים, והינה אם מתן צו כינוס הנכסים מעכב את הליכי ביצוע חוב המזונות השוטף לתקופה ממועד מתן צו הכינוס.

ב.          ביום  28/5/07 הגישו ב"כ המערערות והכנ"ר הודעה לביהמ"ש זה וביקשו מתן פס"ד בערעור בשאלה  כפי  שהוגדרה  בישיבה מיום 26/2/07.

ג.          ביום 13.6.07, נעתר כב' הרשם לבקשת המשיב,  והכריז עליו  כפושט רגל.

ד.          ביום 18/06/07 הגישה ב"כ המערערות בקשה למתן פסק דין בשאלה השנויה במחלוקת שהוגדרה בישיבה הנ"ל.

4.         טענות המערערות בתמצית;

א.          לא נעשה בירור כלשהוא  ליכולתו הכלכלית המקסימאלית של המשיב, כב' הרשם לא איפשר למערערות ליטול חלק בדיון, הנימוק היחיד של כב' הרשם היה כי התשלום העיתי בסך 500 ש"ח, סכום שנפסק בהחלטתו מיום  16/10/05, הוא בבחינת תוצאת מסקנותיו של "גוף חוקר" בנוגע ליכולתו הרלוונטית של המשיב. לו ביהמ"ש  איפשר הצגת שאלות למשיב, היה מתגלה כי המשיב מסתיר מידיעת  הכנ"ר מביהמ"ש ומנושיו פרטים אודות הכנסותיו, רכושו והכספים אותם הוא קיבל.