גביזון נ' קנטורוביץ ואח'

החלטה

לפני בקשה להעברת הדיון בתובענה אל בימ"ש השלום בירושלים.

המשיבה הגישה תובענה כספית בסדר דין מהיר שעניינה אי קבלת ויזות לביקור בארה"ב לחופשה משפחתית במועד. בכתב התביעה נטען כי לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה. עוד צוין בכתב התביעה כי המשיבה פנתה באופן אישי בשנת 2007 אל המבקש 1 בבקשה לסייע בהנפקת ויזות ביקור לארה"ב עבור ילדיה. עוד נאמר בכתב התביעה כי המשיבה ביקרה את המבקש 1 בדירתו בשוהם שם הסביר לה המבקש 1 דברים מסוימים בנוגע להליך קבלת הויזות.

בבקשה נטען כי בניגוד לנטען בכתב התביעה הרי שהמבקש 1 אינו מתגורר בשוהם אלא בירושלים והוא הדין ביחס למבקשת 2. עוד נאמר כי גם חשבונות הבנק של מבקשת 2 (ובהתאם גם המקום בו נפרעו השקים) הם בירושלים ולפיכך הסמכות המקומית נתונה לבית משפט השלום בירושלים.

המשיבה טוענת כי טענת המבקש 1 כי איננו מתגורר בשוהם מתייחס להווה ולא לזמנים הרלוונטיים לתביעה. מכל מקום נטען כי תמוה כיצד הוזמנה המשיבה לדירה בשוהם על ידי המבקש 1 שעה שזו שאיננה דירתו ותמוהה מדוע נכחו בדירה באותה שעה אשתו וילדיו. עוד נאמר כי גם אם כיום אין כתובתו של המבקש 1 בשוהם הרי שזהו המקום בו בוצעה העסקה והמקום היחיד בו נפגשו המשיבה והמבקש 1. מבקשת 2, נטען, כלל לא "הייתה בתמונה" בשלב יצירת ההתחייבות לתשלום. לאור האמור נטען כי לבית משפט זה סמכות לדון בתובענה מכוח היותו המקום בו נוצרה ההתחייבות לתשלום.

דיון

המבקש טען בתצהירו כי הוא מתגורר בעיר ירושלים וזהו גם מקום מושבה של המבקשת 2 ומקום בו נועדו השקים שנמסרו להיפרע. יחד עם זאת, טענה המשיבה בתצהירה כי לשם "סגירת העסקה על כל פרטיה" היא הוזמנה לשוהם כלל לא נסתרה ולמעשה לא הועמדה כלל בספק בתצהירו של המבקש 1 התומך בבקשה. כך, המבקש איננו מכחיש כי אשתו וילדיו מתגוררים בשוהם אם כי הוא טוען שהוא עצמו אינו גר שם באופן קבוע. המבקש גם לא כפר בתצהירו שטענה שנטענה בכתב התביעה ולפיה המשיבה ביקרה עם משפחתה בשוהם על מנת לסכם עניינים הקשורים בעסקה. מדברים אלה עולה לכאורה כי היישוב שוהם – המצוי בתחום שיפוטו של בית משפט זה – הוא מקום יצירת ההתחייבות נשוא התביעה. הלכה פסוקה היא כי אם יש בידי התובע לבסס את שיפוטו של בית-משפט אחר על מסכת עובדות אחרת, לפי אחת החלופות שבתקנה 3(א), הברירה בידו לבחור בבית-המשפט, ובית-המשפט עליו נפלה בחירתו - אינו רשאי לסרב לו (בר"ע 253/72 ג'והן ווקר ובניו בע"מ נ' נשיונל דיסטילרס בע"מ, פ"ד כז(1) 361, 363 (1973).

לאור האמור אני קובע כי לבית משפט זה נתונה סמכות מקומית לדון בתובענה ואני דוחה את הבקשה להעברת הדיון. הוצאות הליך זה יובאו בחשבון בהמשך.

ניתנה היום, כ"ח טבת תש"ע, 14 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: