גבור נ' וינר ואח'

החלטה

1.עסקינן בתובענה לפיצויים לפי חוק הפלת"ד וזאת בגין תאונת דרכים שאירעה לתובעת ביום 16.8.09.

2.במסגרת בקשה למינוי מומחים שהגישה בד בבד עם הגשת כתב התביעה, עתרה התובעת למינוי מומחים רפואיים בששה תחומים: אורטופדיה, כירורגיה פלסטית, א.א.ג., נוירולוגיה, נפשי ושיקומי.

3.הבקשה התקבלה באופן חלקי ומונו שני מומחים רפואיים. האחד- בתחום האורטופדי אשר קבע לתובעת 9.5% נכות, והשני- בתחום הנפשי אשר העמיד את שיעור נכותה על- 7.5%.

4.כעת מונחת בפניי בקשה נוספת למינוי מומחה בתחום הא.א.ג..

5.אקדים את המאוחר ואומר, כי לאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

6.אכן, במסגרת תביעות המוגשות לפי חוק הפלת"ד עמדת הפסיקה בכל הנוגע למינוי מומחים רפואיים הינה ליברלית ומקום בו קיימת ראשית ראייה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה, הנטייה הינה להקל בדרישות ולמנות מומחה רפואי.

7.ברם לצד זאת נקבע, כי אין לרוקן מתוכן את הדרישה לקיומה של ראשית ראיה. על הבדיקה בדבר קיומה או אי קיומה של ראשית ראיה להיעשות בזהירות ובהתאם לנסיבותיו של כל מקרה (ר' רע"א 1448/90 גבריאל שיק נ' רונית מטלון, פ"ד מד(2) 216).

8.כאמור, לאחר שעיינתי בתיעוד הרפואי אני סבורה כי שאלת הקשר הסיבתי שבין הפגיעה בתאונה לבין תלונות התובעת בכל הקשור לטענתה בדבר ירידה בשמיעה, הינה בעייתית נוכח האמור במסמכים ועברה הרפואי בתחום הא.א.ג.

כך למשל, מכלל התיעוד הרפואי שצורף לבקשה עולה כי התובעת הינה לקויית שמיעה מזה שנים. עוד עולה כי, מאז שנת 1997 חלה החמרה איטית בכושר השמיעה שלה.

9.לכך מצטרפת העובדה, כי לא צורף כל תיעוד רפואי רלוונטי מהתקופה שבסמוך למועד התאונה המצביע על שינוי שחל בכושר השמיעה של התובעת.

ודוק: המסמך המוקדם ביותר שצורף לבקשה הינו ביקור התובעת בקופת חולים אצל רופא א.א.ג. נושא תאריך מיום 27.12.09, דהיינו כארבעה חודשים לאחר התאונה.

10.כל תלונותיה של התובעת הינן סובייקטיביות. כמו כן ראה למשל:

באישור רפואי מיום 3.1.10 ומיום 10.10.10 עולה המלצה להתקנת מכשיר שמיעה לשיפור השמיעה דו"צ וזאת מבלי שיש במסמך כל אזכור של התאונה.

גם ממסמכים מאוחרים יותר כגון: תשובת יועץ מיום 14.12.10 עולה כי בחודשיים האחרונים התלוננה התובעת על חוסר יציבות בהליכה ונפילות על רקע התקלויות.

מסמך חדר מיון מיום 25.8.11, כשנתיים לאחר התאונה, התלוננה התובעת כי מזה מספר ימים סובלת מליקוי שמיעה פתאומי מימין.

מסיכום אשפוז מיום 4.9.11 עולה כי מזה שבוע ירידה פתאומית בשמיעה אוזן ימין.

מסיכום ביקור מיום 18.9.11 עולה כי התובעת אושפזה בביה"ח איכילוב במחלקת א.א.ג. בגלל ליקוי שמיעה פתאומי מימין שהופיע שבוע טרם קבלתה.

מסיכום ביקור מיום 18.3.12 עולה, כי התובעת הייתה במעקב לאחר ליקוי שמיעה פתאומי מימין על גבי ליקוי קודם.

11.מאסופת המסמכים דלעיל עולה אם כן, כי התובעת סובלת בהחמרה בשמיעה מאז שנת 1997, כשמנגד אין בנמצא כל תיעוד רפואי מהתקופה שבסמוך לאחר קרות התאונה ממנו ניתן ללמוד כי התובעת נפגעה בגופה באופן שיכול לגרום לפגיעה בשמיעה.