גבאי נ' קיבוץ נחשון ואח'

החלטה

1.לפנינו בקשה למחיקת כתב ההגנה מחמת אי מילוי אחר ההחלטה למתן תשובות לשאלון ולגילוי מסמכים.

2.עניינה של התובענה - פיצוי התובע בשל לשון הרע , ותביעה לצו עשה.

כנטען בכתב התביעה, הנתבעים סירבו להשכיר לתובע דירה בקיבוץ נחשון מבלי שניתן כל הסבר לסירובם .

לאחר בירורים שעשה , גילה התובע שמאן דהו הזהיר את חברי הקיבוץ שלא להשכיר לתובע דירה מסיבה שאיננה ידועה לו.

3.בהחלטה מיום 7.1.2013 נדונה בקשתו של התובע לחיוב הנתבעים במתן תשובות לשאלון מטעמו וגילוי מסמכים.

בקשת התובע התקבלה , ונקבע כי הנתבעים ישיבו באופן מלא ומפורט לשאלות שהציג להם התובע , בהיותן בעלות השלכה ישירה על השאלות שבמחלוקת בתיק זה.

החלטה באותה הרוח ניתנה שוב ביום 23.4.2013 , לאחר שהתובע טען כי הנתבעים השיבו תשובות חלקיות ומתחמקות.

4.הנתבעים השיבו לשאלון , אולם נמנעו מלענות על שני עניינים, והם העומדים בלבה של החלטה זו.

5.בתשובותיהם לשאלון נמנעו הנתבעים מלגלות את זהותה של אותה חברת הקיבוץ שאודותיה הצהירו הנתבעים כי הזהירה מפני השכרת דירה בקיבוץ לתובע, וכן את תוכן האזהרה.

6.בהודעתם מיום 2.5.2013 טענו הנתבעים , כי הם העבירו לתובע את התשובות מטעמם וגילו את מלוא המסמכים שבידיהם, כאשר הנתון היחיד אותו טרם גילו הוא זהותה של אותה חברת קיבוץ.

לטענת הנתבעים, זהותה של אותה חברת הקיבוץ אינה רלוונטית כלל לתביעה הואיל ועילת התביעה היא כי הנתבעים בעצמם הם שפרסמו לשון הרע נגד התובע , ומשכך - אין זה רלוונטי על ידי מי נאמרו הדברים לנתבעים, ואין בכך כדי לסייע לתובע להוכיח אם הנתבעים עצמם אכן פרסמו לשון הרע, אם לאו.

עוד הוסיפו הנתבעים , כי בפרסום שמה של אותה חברת קיבוץ יש משום פגיעה בצנעת הפרט, העיקר לנוכח הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981.

בנסיבות אלה, מבקשים הנתבעים כי בית המשפט יקבע שלא חלה עליהם החובה לגלות את שמה של חברת הקיבוץ המדוברת.

7.התובע מתנגד לבקשה וטוען כיהתנהלות הנתבעים מתחמקת , והיא בניגוד להחלטתו החלוטה והמפורשת של בית המשפט.

8.לאחר עיון בטענות הצדדים - ראיתי לקבל את עמדת התובע , ולכן ניתנת בזאת הזדמנות אחרונה לנתבעים להשיב לכל השאלות שנשלחו להם על ידי התובע, לרבות זהות חברת הקיבוץ ותוכן המידע שנמסר על ידה , בטרם נקיטה בסנקציה של מחיקת כתב ההגנה.

9.בית המשפט העליון עמד לא אחת בפסיקותיו על החשיבות שביסוד הליכי הגילוי המקדמיים, לרבות מתן התשובות לשאלון, גילוי המסמכים והעיון בהם (להלן – ההליכים המקדמיים) , הן לצורך חתירה לחקר האמת , והן להגברת היעילות וההגינות הדיונית (רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' אייזנברג, פ"ד ס(2005) 264,269).

על ההליכים המקדמיים בהליך האזרחי נאמר, כי הם "הפרוזדור בדרך לטרקלין המשפט".

נקודת המוצא העקרונית לעניין ההליכים המקדמיים היא גילוי ועיון מרביים, על מנת לאפשר למשפט להתנהל ב"קלפים פתוחים" (רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1999), 515, 521).

מטרתם של ההליכים המקדמיים היא לצמצם את השאלות השנויות במחלוקת, להביא לידיעת הצד שכנגד את כל החומר הרלבנטי על מנת שלא תהיינה הפתעות במהלך שמיעת המשפט ושהמשפט יתנהל, כאמור, ב"קלפים פתוחים".