גאנם נ' מואנס

החלטה

1.בפתח הדברים יובהר כי הבקשה מתייחסת למספר החלטות אשר ניתנו על ידי רשמי ההוצל"פ החל מחודש אוקטובר 2010, ובכלל זה שתי החלטות מיום 1/5/11 ומיום 6/5/11 אשר ניתנו על ידי כבוד רשמת ההוצל"פ, הגב' גץ-אופיר סיגלית.

בהתאם לסעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן "חוק ההוצל"פ") ולתקנה 119(ה) לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם-1979 (להלן "תקנות ההוצל"פ") על החלטות מסוג דא ניתן לערער ברשות תוך 20 יום מיום מתן ההחלטה או מיום המצאתה למבקש, בעוד הבקשה שלפניי הוגשה אך ביום 20/6/11.

בכל הקשור להחלטה מיום 1/5/11 – המבקש מודה כי קיבל את ההחלטה ובהתאמה, הגיש ביום 5/5/11 בקשה לביטולה. ברם, אין בהגשת בקשה לביטול החלטה כדי להאריך את המועדים הנקובים בחוק.

בכל הקשור להחלטה מיום 6/5/11 – מעבר לאמרה כללית של המבקש כי ההחלטה הומצאה לידיו ביום 16/6/11 אין לפניי ראייה תומכת הגם שבנקל ניתן היה להציגה.

יתירה מכך. טענה זו אינה מתיישבת עם התנהלות המבקש כמו גם עם חובותיו כבעל דין. שומה היה על המבקש לעקוב אחר קבלת החלטה בבקשתו, חלף השתהות במשך 40 יום. הדברים אמורים במיוחד בשים לב לכך שמדובר בבקשה לבטל את הגדלת התשלום החודשי בו חוייב במסגרת תיק האיחוד שמספרו 02-98376-10-4 (להלן: "תיק האיחוד").

יחד עם זאת, משלא הוכחה לפניי ידיעה ברורה ומלאה של המבקש (וראה גם: רע"א 602/08, דלתא קפיטול גרופ בע"מ נ' קסלר (2008)) – בכל הקשור להחלטה מיום 6/5/11 – אוסיף ואבחן את הבקשה גם לגופא.

2.וייאמר מיד – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והמסמכים שלפניי, דין הבקשה להידחות גם לגופא.

בהחלטה מיום 1/5/11 קבעה כבוד הרשמת גץ-אופיר סיגלית כי המבקש לא המציא את המסמכים כנדרש בהחלטה קודמת ועל כן הורתה על הגדלת התשלום החודשי מסך של 1,000 ₪ לסך של 2,000 ₪. עוד מודגש על ידי כבוד הרשמת כי היא לא תידרש לבקשה חוזרת טרם שהמבקש ימציא את מלוא המסמכים והפרטים כאמור בהחלטה מיום 23/1/11.

בהחלטה מיום 6/5/11 דחתה כבוד הרשמת גץ-אופיר סיגלית את בקשת המבקש לבטל את החלטתה מיום 1/5/11 (להלן "בקשת הביטול"), בקובעה כי אין מקום לשינוי החלטתה בפרט נוכח התנהלות המבקש אשר נמנע מלקיים אחר ההחלטות הקודמות ולהמציא את האינפורמציה הנדרשת.

משכך, ההחלטה מיום 6/5/11 אך דוחה את בקשתו של המבקש לשנות את החלטת כבוד הרשמת מיום 1/5/11. הא ותו לא.

כך או כך, לא מצאתי כל טעם להתערב בהחלטה זו, בפרט נוכח העובדה שעוד בהחלטתה מיום 1/5/11 הבהירה כבוד הרשמת כי היא לא תידרש לבקשה חוזרת בטרם יומצאו מלוא המסמכים ו/או הפרטים כאמור בהחלטה עוד מיום 23/1/11 ואין חולק כי אלה לא צורפו לבקשת הביטול. מה גם שבבקשת הביטול אף אין טענה לשינוי נסיבות ונוכח סמיכות הזמנים מוטב שכך.

ודוק: תגובת המבקש לבקשה לפיזור תיק האיחוד או הגדלת צו התשלומים היתה נגד עיני כבוד הרשמת בעת מתן החלטתה מיום 1/5/11, כעולה מתוכן ההחלטה.

חלף הגשת בקשות חוזרות מן הראוי היה כי המבקש יקיים אחר החלטות רשמי ההוצל"פ וימציא המסמכים המעידים כי, לשיטתו, אין מקום להגדלת התשלום החודשי לסך של 2,000 ₪.

3.זאת ועוד. עיון במסמכים שלפניי מעיד, בין היתר, כי:

3.1ביום 1/12/09 נערכה למבקש חקירת יכולת לפני כבוד הרשמת, כתוארה אז, מירב קלמפנר-נבון (להלן "החקירה"). מהחקירה עלה כי רמת החיים של המבקש גבוהה מהמוצהר על ידו ואינה תואמת את הכנסתו. עוד עלה בחקירתו כי המבקש לא פרט את כלל נכסיו. כך למשל המבקש לא הצהיר כי בבעלותו בית רב מפלסי כאשר צו פינוי לא הוצא לפועל ככל הנראה עקב הסדר. כך גם המבקש לא הצהיר שיש לו זכויות במקרקעין נוספים ובכלל זה מקרקעין שירש מאביו יחד עם אחיו ומקרקעין בכרמיאל. וכך, בניגוד להצהרתו, נמצא שהמבקש מחזיק בכלי רכב.

3.2בהחלטה שניתנה במהלך הישיבה, קבעה כבוד הרשמת (כתוארה אז) מירב קלמפנר-נבון כי הכנסת המבקש אינה תואמת את רמת חייו כפי שעלה מהנתונים אשר התגלו בחקירה והמבקש לא הבהיר את הפער שבין הכנסתו המוצהרת לבין רמת חייו. מה גם שגם בחקירתו סרב המבקש להשיב על שאלות מפורשות ביחס לנכסיו.

המבקש לא ביקש לערער על החלטה זו שניתנה בנוכחותו.

3.3בהחלטה נוספת מיום 23/1/11 ניתנה למבקש התראה בטרם פיזור תיק האיחוד תוך הוריה על תשלום חוב הפיגורים ומתן פרטים ומסמכים באשר לבית בו הוא מתגורר. ברם, המבקש כשל מלמלא אחר החלטה זו ועל כן ניתנה ההחלטה מיום 1/5/11.

ודוק: גם אם המבקש לא קיבל את ההחלטה מיום 23/1/11 בסמוך לאחר נתינתה, הרי, לכל היאוחר, משקיבל את החלטת כבוד הרשמת מיום 1/5/11 נודע לו על דבר קיומה, אך הוא בחר, כאמור, להגיש את בקשת הביטול חלף בקשת רשות ערעור.