גאמבזיאן נ' איזנמן

פסק דין

התביעה הנדונה הוגשה נגד הנתבעת על הסך של 4,252 ₪ בגין תאונה בין רכב התובע לרכב הנתבעת.

לטענת התובע ביציאה מהחניה נכנס ברכבו, רכב בו נהגה אשתו, רכב בו נהגה הנתבעת, אשר רצתה לחזור ברברס לצורך כניסה לחניה, עת רכב התובע היה בנסיעה. לעניין זה העידה הגב' גאמבזיאן נטליה אשתו של התובע, אשר כאמור היא שנהגה ברכב בעת התאונה, כי אספה את בנה מהגן. מקום התאונה הוא מתחם חניה סגור שלו רק פתח אחד כך שיש צורך לנסוע בשטח החניה על מנת לצאת ממנו וכי בדיוק מהיציאה מהחניה קרתה התאונה. היא עשתה סיבוב כדי לצאת מהחניה וראתה את הנתבעת כל הזמן. היא ראתה את הנתבעת שנכנסה לחניה ואז רצתה להמשיך בנסיעה ואז לפתע הנתבעת עשתה רברס ונכנסה ברכב התובע. כאשר הפגיעה הייתה בחלקו הקדמי של הרכב בכנף השמאלית.

הנתבעת העידה כי חיפשה חניה בחניה סגורה, אשר הייתה כבר מלאה. ראתה מקום חניה מצד ימין והתקדמה מעט על מנת היכנס ברברס. היא בדקה במראה אם יש מישהו אחורנית, שכן המדובר בחניה מאונכת למדרכה, ולפתע שמעה "בום". לטענת הנתבעת לא הייתה לה אפשרות לראות את התובעת במראה. הנתבעת הציגה שרטוט אשר מתאר את אופן התרחשות התאונה ואשר סומן נ/1.

דיון והכרעה

לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעת העדויות בתיק אני קובעת כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

תקנה 45 לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 קובעת כדלקמן :

"נסיעה אחורנית

45. נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע -

סיכון או פגיעה;

הטרדה או הפרעה".

במקרה הנדון היה על הנתבעת לוודא כי הדרך פנויה טרם נסיעתה אחורנית, ולהבחין ברכבה של התובעת המתקרב ולעצור או לוודא כי התובעת עצרה טרם המשיכה בנסיעתה אחורנית. עצם העובדה כי הנתבעת העידה כי לא ראתה את רכבה של התובעת פועלת לחובתה במקרה הנדון.

על אף האמור, אני סבורה כי אף לגב' גאמבזיאן אשם תורם לקרות האירוע, שכן הגב' גאמבזיאן הודתה כי ראתה את רכבה של הנתבעת, וכי סברה כי הנתבעת חנתה ועל כן המשיכה בנסיעתה. הנני סבורה כי היה על הגב' גאמבזיאן להמתין טרם המשך הנסיעה, כאשר סביר כי עת הנתבעת החלה לנסוע אחורנית כבר דלקו אורות הרברס, ובכך הייתה מקטינה האפשרות להתרחשות התאונה. לאור האמור אני קובעת כי לגב' גאמבזיאן אשם תורם בשיעור של 45%.

התובע תבע את הסך של 4,252 ₪ בגין תיקון הרכב בהתאם לחוות הדעת מטעמו, וכן בגין שכר טרחת שמאי. לאור האמור אני פוסקת לתובע את הסך של 2,764 ₪ המהווים סך של 65% מסכום התביעה.

סוף דבר

הנתבעת תשלם לתובע את הסך של 2,764 ₪.

בנסיבות העניין ולאור קביעתי לעניין אשם תורם כל צד יישא בהוצאותיו.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז אב תשע"ג, 24 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: