ג' נ' קופת חולים מאוחדת

לפנינו תביעת התובעת לתשלומים שונים הקשורים לטענתה לפיה פוטרה שלא כדין. יצוין כבר עתה, כי התובעת פוטרה בהיותה בתקופת אי כושר כתוצאה מתאונה בעבודה, כאשר אין מחלוקת כי סיבת פיטוריה הייתה מצבה הרפואי אשר לגרסת הנתבעת לא אפשר את המשך עבודתה.

נציין, כי התביעה הוגשה תחילה גם כנגד בית אבות "נווה עמית" בו עבדה התובעת כאשר בהמשך, לנוכח הצהרת ב"כ הנתבעות כי קופת חולים מאוחדת היא מעסיקת התובעת, הסכימו הצדדים למחיקת בית האבות מכתב התביעה.

העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו הינן כדלקמן:-

1. הנתבעת הינה גוף נתמך לפי חוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985.

2. התובעת עבדה ככח עזר בבית אבות נוה עמית השייך לנתבעת (להלן: בית האבות).

3. התובעת עבדה בנתבעת מיום 21.7.1996 ועד ליום 11.5.2016, מועד פיטוריה.

4. במכתב המינוי של התובעת מיום 17.7.1996 נרשם "משכורתך תהיה מבוססת על דרגה ודירוג", כאשר אין מחלוקת שלא נחתם הסכם נוסף עם התובעת.

5. התובעת הייתה עובדת חודשית, כאשר שכרה במועד סיום עבודתה עמד על סך של 5,939 ₪.

6. התובעת נפגעה בתאונת עבודה ביום 11.3.2015 כאשר במהלך העבודה נחבלה ברגלה. בגין התאונה קיבלה דמי פגיעה עבור 90 יום, נקבעה לה נכות זמנית עד ליום 1.6.2016 ומאז קיבלה 13.3% נכות יציבה. לתובעת אין נכות כללית. בתקופה מהתאונה ועד סיום עבודתה התובעת לא קיבלה דמי מחלה מהנתבעת אלא גמלה מהביטוח הלאומי.