תובענה לביצוע שטר, 300,000 ₪ סכומו. לבה בשאלה האם הצ'ק אכיף על עושת השטר: בת 73, קטועת רגליים הנתונה בכסא גלגלים בבית אבות, שבועות לפני פטירתה, כאשר כספים בחשבונה אין כמעט כלל. שאלה זאת יש לבחון בנסיבות שבהן, לפי דברים שאמר אחיינה הנפרע, שהוא התובע עצמו, אשר הנחה את דודתו כיצד לכתוב את הצ'ק לפקודתו, דודתו מטושטשת אותה שעה ממשככי כאבים שקיבלה, מבולבלת, וחותמת על מה שיאמרו לה לחתום בלי לקרוא. דומה שהתשובה לשאלה האם המדובר בצ'ק אכיף על המנוחה (ובפטירתה – על יורשיה הבאים בנעליה) אמורה להיות כמעט מובנת מאליה. ברם התובע גרס אחרת, ומכאן ההליך ופסק הדין.
תמצית העובדות הצריכות לעניין
1.ח.ד ע"ה (להלן: ד' ) הלכה לבית עולמה ביום 5.6.2013, בת 73 במותה. הנתבעים 17-3 הם יורשיה – אחיה ואחיותיה, וילדיהם של מי מאחיה שנפטר לפניה. אחת מאחיותיה – הנתבעת 4, גב' ר.ג. בנה, מר א.ג (להלן: ג' ), שהוא אחד מאחייניה של ד' , הוא התובע, ואינו עצמו נמנה עם היורשים הרבים. הוא אוחז בידו צ'ק, לטענתו (שהנתבעים פקפקו בה אך אינם חולקים עליה עוד) – בחתימת ידה, 300,000 ₪ סכומו, 12.5.2013 מועד פרעונו, ובגרסתו האחרונה והמשתנה של ג' – זהו אף מועד עשייתו של השטר. לדבריו, השטר נעשה בפניו, זאת כ"מתנה" מדודתו שרצתה לסייע לו ברכישת דירה מכונס נכסים. זאת בעודה "קצת מטושטשת מכדורים" וסובלת ממגוון רחב של מחלות, הצהיר. את הצ'ק לא הפקיד קודם למותה של ד' . בשלב מסוים "העביר" ג' לדבריו את הצ'ק לידי כונס הנכסים, אף שלא הובהר האם אגב כך גם סיחר אותו פורמלית לידי הכונס (והדברים נאמרים בשים לב לכך שאף ששמו של הכונס על גב הצ'ק, ג' הוא התובע). מאן דהוא הציג את הצ'ק לפירעון כנראה, הוא חולל מטעם שלא הובהר, אך ככל הנראה באין כיסוי מספיק, שכן חשבונה של המנוחה היה ריק לחלוטין. ג' באמצעות בא כוחו הקודם שלח לגב' ד.ל, הנתבעת 8 (להלן: ל' ), בתורת האמונה על ניהול עזבונה של ד' , התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, ואז הגיש את הצ'ק לביצוע.
2.בתחילה הגיש ג' את השטר לביצוע נגד עזבון ד' , ומן העבר האחר פעלו יורשיה להגשת התנגדות, אף שהעזבון כאן ודאי אינו אישיות משפטית שניתן לתובענה. כך הגיע ההליך לבית המשפט, לצורך בירור ההתנגדות. הצדדים הגיעו להסכמות דיוניות, בפרט בשים לב לכך שיש לתבוע יורשים, לא עזבון, ולפיה תינתן הרשות להתגונן, ויוגשו כתב תביעה מתוקן וכתב הגנה בהתאם.
3.ג' שב וציין בכתב התביעה הלאקוני והקצר (ואין בכך פסול, שהרי התביעה ביסודה שטרית), כי התובע אוחז בצ'ק שקיבל מידי ד' טרם פטירתה ביום 5.6.2013, הצ'ק חולל, והוגש לביצוע ביום 24.3.2014, קרי כמעט שנה לאחר מועד פרעונו המיועד.
אשר לנתבעים: ראשית יצוין כי שאלה התעוררה באשר לזהות ומידת האחידות של הנתבעים השונים בהתגוננותם, אולם שאלה זו אינה על הפרק עוד. יש לראות לעת הזו ביורשים כולם מתגוננים מפני התביעה, אף כי שני הגורמים הדומיננטיים, שלא לומר היחידים, שהשמיעו קולם בהתגוננות היו שתיים מאחיותיה של ד' ז"ל, ל' (הנתבעת 8), גב' מ.ט (הנתבעת 10; להלן: ט' ). וללוז טענות הנתבעים בהתגוננותם: החשבון שממנו נמשך הצ'ק שייך היה אמנם לד' המנוחה, ואף ט' אחותה נרשמה בו כבעלת זכויות, אך למעשה שימש החשבון דווקא את ג' , בהסכמת המנוחה. ג' ביקש להרחיק עצמו מן הכספים, שהוא עצמו הפקיד בחשבון, ואז משך אותם לצרכיו, בבחינת "גלגול כספים". את חשבון הבנק דאג ג' להותיר ביתרת זכות, ווידא שכנגד כל צ'ק שמשך, תהא בחשבון יתרת זכות. בעת משיכת הצ'ק לא היו כספים בחשבון, זולת סכום של 35,000 ₪, שגם אותו דאג ג' להוציא יומיים לפני פטירת המנוחה, ואם כן ג' מנסה להתעשר על חשבון קרוביו, שהם קשיי יום, שעה שדאג לקבלת צ'ק בסכום שאותו לא הפקיד לחשבון, שנועד לאותו "גלגול כספים" בידו. כיצד הגיע הצ'ק לידו של ג' , אין הנתבעים יודעים לומר, אך הם מציעים ככלל שתי אפשרויות, כך ניתן להבין: האחת, כי נטל את הצ'ק והשלים בעצמו, וכי החתימה כלל אינה של המנוחה; והאחרת, כי החתימה חתימתה, אך בעודה על ערש דווי, ובלתי כשירה, כאשר היא מטופלת במשככי כאבים שערפולו את הכרתה (ס' 8 ו-13 לכתב ההגנה).
4.בקדם המשפט הראשון שהתקיים, עוד טרם הגשת התצהירים, ביאר המבקש נוכח תהיות הנתבעים באשר לזהות החותם כי המדובר בצ'ק שלזכרונו מילאה המנוחה שלא בנוכחותו. הוא לא ידע להסביר כיצד הצ'ק נראה כעשוי בשני עטים נפרדים ובידי שני אנשים נפרדים, אחד כתב ידו ברור (לרבות החתימה) ואחד כתב ידו, או שמא כתב ידה, הרועד במיוחד. הוא הסביר כי הצ'ק היה אחד מכמה שנועדו לרכישת דירה מכונס נכסים תמורת 1.7 מיליון ₪, רובם מחשבונה של ד' . המנוחה שימשה כאמו, והיא "פתחה את החשבון כדי לעזור לי", הסביר ג' . הכסף שניתן לו, ובכלל זאת הצ'ק עצמו, הוא "מתנה". עיקר הסכום שבחשבון מקורו בד' , טען ג' , אף שחלק מן הכספים הפקיד ג' עצמו, מבלי שיש בכך לשיטתו ב"גלגול" כספים (עמ' 3-2 לפרוטוקול מיום 7.9.2015). ואישרו הן ג' הן ט' : חרף העובדה שט' הייתה פורמלית בעלים משותפת בחשבון עם ד' , לט' לא הייתה בעלות בכספים, והחשבון שימש את ג' (עמ' 3 לפרוטוקול).
5.הליכי גיל' המסמכים נתמשכו, וכך גם מהלכים של הצדדים לבחון את אותנטיות החתימה של המנוחה. יצוין מראש כי סוגיה זו העסיקה רבות את הצדדים ובעיקר את התובע, שהרי נטל ההוכחה שמדובר בצ'ק בחתימת המנוחה עליו, ככל שאינו טוען לכך שהוא שחתם אך בהרשאה. עיסוק זה בא אף שמראש הובהר לצדדים כי קשה יהיה לראות כיצד הוכחתה של החתימה לבדה תסייע לתובע, בשים לב לקיומה של שאלה אחרת וחריפה: מצבה של המנוחה לעת אותה חתימה נטענת. בסוגיית החתימה, הנתבעת הגישה חוות דעת גרפולוגית של המומחית טל חגג-רוקח, שקבעה, אגב השוואה למסמכים אחדים שהמציאו בידה הנתבעים בחתימת המנוחה לכאורה: החתימה על הצ'ק אינה של המנוחה. הודיע התובע באמצעות בא כוחו דאז: הוא יוותר על מומחה נוגד שיטען לאותנטיות החתימה, ויוכיח את חתימת המנוחה בדרכים אחרות.
6.הגיש ג' תצהירו (בייצוג קודם לזה הנוכחי), וצירף לו תכתובי הקלטות שערך, לקראת ולעת חתימתו של הצ'ק הנטען, ראיה לדידו שהצ'ק נחתם בידיה של ד' , טרם פטירתה. שיחות ממושכות שלו עם ד' , הנסבות, אם נתמצת, על איבה קשה בינו לבין אחיותיה של ד' , הן ט' הן ל' , ועל המאבקים בין אלה לבין ג' על כספה של ד' . ההקלטה המרכזית היא שיחה, שתחילה צורף תכתובה (ביום 20.6.2016) ורק בהמשך ההקלטה עצמה, ממה שאמור להיות מעמד חתימת הצ'ק. או ליתר דיוק: חתימת הצ'קים, שכן בה נשמע ג' מנחה את ד' כיצד להשלים את הצ'ק, מסביר לה היכן רושמים סכום והיכן את השם, גוער בה שהיא מתבלבלת, מכריז על הצ'קים שהיא מנסה להשלים כי צריך לזרוק אותם "לפח זבל", ומתנדב להשלים את הצ'ק בעצמו. ביתר פרטי השיחה נרחיב בהמשך.