ג. נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

לפני תביעת התובע נגד הנתבעות לפיצויים בגין נזקי גוף, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "החוק"), כפי שיפורט להלן.

רקע עובדתי בתמצית

1. בהתאם לכתב תביעה מתוקן מיום 27/5/14, התובע, היה בכל הזמנים הרלוונטיים לתובענה נהג ברכב מסחרי תוצרת מאן מ.ר. 50-317-00 (להלן: "המשאית") ועובד הנתבעת 2, חברת גיאוטכנולוגיה בע"מ (להלן: "הנתבעת 2"). הנתבעת 1 הינה החברה המבטחת של המשאית (להלן: "הנתבעת 1").

    

2. יוער כי בהתאם לכתב התביעה התובע יליד 1974 ואולם בהתאם למסמכים הרפואיים שצורפו התובע יליד 1972.

    

3. בהתאם לסעיף 4 לכתב התביעה, ביום 23.12.10 "התובע עבד כנהג משאית שעל גביה מועמס מיכל מים אשר באמצעותו מעבירים מים למכונות הקידו"ח, ואז כשהיה התובע במפעל "בטון מרואן בע"מ", ולאחר שסיים למלא את מיכל המשאית במים ומשסיים לסגור את מכסה המיכל (לאחר שכבר מילא אותו במים) ותוך כדי ירידתו מהקצה הצדדי של ארגז המשאית נפל ארצה וזאת בשל הבוץ שהיה על המשאית".

    

4. בעקבות התאונה, הובהל התובע באופן דחוף לבית חולים פוריה. בקבלתו לבית החולים התלונן על כאבים בגב העליון ובגב התחתון, ואובחן כסובל מרגישות חזקה באספקט C7-D1-D2 ובגב תחתון. לאחר בדיקתו שוחרר התובע עם המלצה להמשך מעקב רפואי, טיפול אנלגטי ומנוחה בת 5 ימים. התובע המשיך במעקב רפואי, ולטענתו אף שהה בתקופת אי כושר ארוכה.

    

5. התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה, ובעקבותיה נקבעו לתובע נכויות כדלקמן: