ג' נ' גלעד

בתביעה שבפני עותר התובע לפיצוי בסך של 30,000 ₪ בגין נשיכת כלב.

דיון והכרעה 

1. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע ננשך על ידי כלב. אין גם מחלוקת כי הנתבע ורעייתו הם שהעניקו לתובע טיפול ראשוני לאחר האירוע.

   השאלה שעולה בעניינו הינה האם ננשך התובע על ידי כלבו של הנתבע?

   לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, אני קובעת כי התובע הרים את נטל הראיה הדרוש והצליח להוכיח כי הכלב שנשך אותו הינו כלבו של הנתבע.

2. לפי עדות התובע, האירוע אירע ביום 25.04.2015, בסמוך לשעה 7:00 בבוקר, במהלך צעדת הבוקר הקבועה שלו. כאשר צעד ברחוב רקפת ביישוב להבים הותקף על ידי כלב גדול, שהסתובב ברחוב ללא מחסום וללא רצועה. הכלב התנפל עליו מאחור ונשך את אמת ידו השמאלית בחזקה. כתוצאה מכך נגרם לו פצע עמוק ומדמם באורך כ- 10 ס"מ וברוחב 6 ס"מ, בגינו נאלץ לקבל טיפול אנטי טטנוס וטיפול אנטיביוטי. כמו כן התובע נאלץ לבצע שטיפה וחבישה יומיומית של הפצע במשך שלושה שבועות, במרפאת הישוב.

3. התובע העיד כי בעבר צעד באותו הרחוב במדרכה הנגדית ואז נהג כלב הנתבע לנבוח עליו מידי בוקר, כשהוא מתקרב לגדר הבית בעודו קשור.

   בשל אותן נביחות החל לצעוד במדרכה השנייה.

   בנסיבות אלו זיהה את הכלב שנשך אותו ככלבו של הנתבע אותו הוא מכיר היטב. הנשיכה ארעה בסמוך מאוד לבית הנתבע.

   לשאלת בית המשפט כיצד ראה את הכלב, כאשר הכלב הגיח מאחור וכאשר ודאי דובר באירוע מבהיל, שנמשך זמן קצר, ענה התובע כי הספיק לראות את הכלב בברור וזיהה אותו ככלב שנבח עליו מידי בוקר, כאשר נהג ללכת במדרכה הסמוכה לבית הנתבע.

   בעקבות תלונתו נגד כלב הנתבע לווטרינר המחוזי, נשלח הכלב להסגר. לאחר שהכלב נלקח להסגר ניגש בנו של התובע לתחנת ההסגר, צילם את הכלב ושלח לתובע את תמונתו. התובע מיד זיהה שזהו הכלב שנשך אותו.

4. הנתבע טען מנגד כי התובע לא הוכיח בשום צורה כי הכלב שנשך אותו הוא אכן כלבו של הנתבע. היישוב להבים שורץ בכלבים אשר משוטטים בחוץ ללא כל השגחה.

   הנתבע סייע לתובע שנקש על דלתו, מבלי לבדוק בכלל אם יש אמת בטענתו לפיה ננשך על ידי הכלב שלו.