ג. ואח' נ' לביטוח בע"מ

לפניי בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת דרגת הנכות של המוסד לביטוח לאומי (ענף נפגעי עבודה).

כללי

1.עסקינן בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 22.10.13 (להלן – "התאונה"), בגינה הגיש המשיב (להלן – "התובע"), תביעה כנגד המבקשת (להלן – "הנתבעת"), לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו בה.

2.התאונה היוותה "תאונת עבודה" כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי, והתובע הגיש בגינה תביעה למוסד לביטוח לאומי לקביעת דרגת נכות.

ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה כי לתובע נותרה נכות בשיעור 5%, בשל שבר בחוליה L3.

על החלטה זו הגיש התובע ערר, אשר נדחה ע"י ועדה לעררים, שהותירה על כנה את החלטת הועדה מדרג ראשון.

לית מאן דפליג כי קביעת המוסד לביטוח לאומי בנדון מהווה "קביעה על פי דין" לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

3.בתיק התקיימה ישיבת קדם משפט ביום 15.5.16, במהלכה הועלתה הצעה לסיום התיק בפשרה. הואיל ובאותה ישיבה הודיע התובע כי הוגש ערר למוסד לביטוח לאומי אשר טרם נדון אותה העת, הוא ביקש למסור את עמדתו להצעה לאחר קבלת החלטת ועדת העררים.

ביום 23.8.16 הודיע התובע כי הערר נדחה, וכי הוא יבוא בדברים עם הנתבעת לצורך סיום התיק על בסיס הצעת בית המשפט.

ביום 18.10.16 הודיע התובע כי מסר לנתבעת את הסכמתו להצעה, וכי הוא ממתין לעמדת הנתבעת בנדון.

משבוששה עמדת הנתבעת להצעת בית המשפט מלהגיע, נקבע התיק, ביום 25.10.16, להוכחות ליום 17.5.17.

הבקשה הנוכחית וטיעוני הצדדים במסגרתה