ג'רוס נ' זעזע ואח'

החלטה

בקשה לעיכוב פסק דין, ובקשה לביטולו והפנית הסכסוך לבוררות.

הבקשה הועברה אלי לאור היעדרותה של השופטת המטפלת בתיק.

לאחר עיון בבקשה על נספחיה (שכפי שיחוור הוגשה בשיהוי ניכר כשהליך הפינוי עומד בפתח) לא נזקקתי לתגובה, ואני מורה על דחייתה.

1. מדובר על תביעת פינוי לפי פרק טז4 לתקנות סדר הדין האזרחי שנועד להציב סדר דין מזורז לבירור תובענות לסילוק יד. ניתן פסק דין ב 24.2.13 על ידי השופטת באום לאחר שמיעת עדויות. התביעה התקבלה ונקבע שעל הנתבעים – בהם המבקש (הנתבע 2) לפנות את המושכר (בשוק בשפרעם) עד 24.3.13 . ברקע אציין בקצרה כי ביהמ"ש קבע (בין היתר) שאינו מקבל שהוכחה טענת ההגנה של שותפות עם המנוח (המשכיר המקורי שבנעליו נכנסה התובעת אלמנתו, כבעלת הנכס). אלא שלמרות שנדחתה הטענה צוין שגם אם היתה מתקבלת הרי עם פטירת המנוח פקעה השותפות ומעמד המבקש כאן אינו אלא של שוכר, מכוח הסכם השכירות שנחתם עם היורשת (התובעת) , ואם סבור מי מן הנתבעים כי קיימת שותפות יתכבד ויפנה בתביעה כספית בגין החזר כספי שהוא סבור שמגיע לו.

צוין גם כי בכל מקרה בחוזה נרשם שהנכס הוא רכוש המשכיר וכל תוספת של השוכר יהא רכוש המשכיר. עוד יצוין כי לא היה שנוי במחלוקת שהחוזה הופר באין תשלום של דמי השכירות לכמה חודשים לשנת 2012. ביהמ"ש הפנה גם לכך שחוזה השכירות מתחדש לשלושה חודשים באין הודעה אחרת, ובחוזה נקבע שאפשר לסיים תקופת השכירות על דרך מתן הודעה של שבוע מראש. נדחתה גם הטענה של פגיעה בצדדי ג' ונקבע כי לא ניתן היה להעביר זכויות או חזקה במושכר בלא הסכמת הבעלים.

2. פסק הדין חלוט. הוגש ערעור שנדחה בפסק דין מפורט מיום 30.6.13 . בין היתר צוין שמדובר בקביעות עובדתיות ופסק הדין אושר לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. בפסה"ד בערעור נקבע מועד פינוי חדש בהתאמה, עד 7.8.13.

3. פסה"ד לא כובד, המושכר לא פונה עד היום, נפתח תיק הוצל"פ לשם ביצוע פסה"ד, וכעת ארבעה ימים לפני מועד הפינוי שנקבע, ראה המבקש להגיש בקשה זו. לדבריו לאחר שניתן פסה"ד מצא מסמך אותו חיפש, מסמך בחתימת המנוח ובו מתחייב המנוח שאין להוציא הנתבע אלא לאחר עריכת התחשבנות ובמקרה של סכסוך ימונה בורר. הטענה שהמסמך תומך בטענת השותפות שנדחתה ומן הדין להפנות את הסכסוך לבוררות על פי אותו מסמך (המבקש מציין שהמשיבה טוענת שהוא מזויף מן הסתם, אך יש לברר הענין).

4. גם בהנחה שמדובר במסמך אותנטי, וכמובן איני מחווה דעה לגופה, המבקש אינו מציין בתצהירו התומך אימתי אותר, ומדוע לא ניתן היה לאתרו ולהגישו במועד בפני בית המשפט ומה פשר המועד שבה הוגשה הבקשה. אלו נתונים שמן הדין היה לפרט, בפרט כאשר מציפים בקשה מעין זו בשיהוי ניכר ארבעה ימים לפני מועד הפינוי (ועוד טוענים שהיה סיפק להפנות המסמך למומחית לזיהוי כתב יד שביקשה נתונים נוספים, כלומר המסמך לא אותר אתמול או שלשום). בנוסף כאשר באה טענה שהתגלתה ראיה חדשה לאחר שניתן פסק דין חלוט אין להגיש בקשה לביטול פסק דין אלא ניתן לנקוט לעתים בהליך אחר – שלא ננקט כאן, ולמעלה מן הצורך יבואר כי ההיעתרות לו אינה כדבר שבשגרה, הוא מכוון עצמו בעיקר למקרים בו נטען שפסה"ד הושג במרמה וגם בגדר בקשה לקיימו יש לפרט מדוע לא ניתן היה להשיג הראיה במועד בשקידה סבירה. זאת ועוד, עיקר הטענה הנה שהיה על הצדדים לברר הסכסוך בבוררות. אך החפץ לטעון לבוררות מכוח שטר בוררות עליו הנטל להעלות טענתו במועד, ולבקש עיכוב ההליך מכוח סע' 5 לחוק הבוררות לכל המאוחר בכתב ההגנה . עיון בכתב ההגנה ובכתב ההגנה המתוקן (לתביעה המתוקנת לה צורף המבקש כנתבע 2) מעלה שלא התבקש עיכוב ההליך לאור תנית בוררות, ולו במסמך שידוע כביכול שקיים ושיש לאתר.

בכל מקרה קיומה של תנית בוררות אינה טענת הגנה לגופה או טענה של סמכות, המצדיקה ביטול פסק הדין משעה שכן נוהל ההליך לגופו מתחילה ועד תום בביהמ"ש, והמבקש נצר הטענה עד לשלב זה , עובר לשלב הפינוי.

5. אין לאפשר אפוא סיכול הליך הפינוי למימושו של פסה"ד החלוט . הבקשה נדחית, ומשלא נדרשה תגובה (אף לאור מועד הצפת הבקשה ביחס למועד הפינוי שנקבע) אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשע"ד, 01 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.