ג'מאל נ' שאהר ואח'

פסק דין

לפני תביעה נזיקית לתשלום סך 9,951 ₪ המהווה לטענת התובע את סך נזקיה בגין תאונת דרכים בה היה מעורב רכבו ביום 5.7.12.

לטענת התובע הוא נסע מכיוון ג'ת לכיוון חדרה, עבר את צומת גן שמואל שם המתין לאור ירוק ונסע כ-300 עד 400 מטרים בנתיב השמאלי מבין שניים ואז הבחין בפקק תנועה, הוא החל להאט ואז פגע בו הנתבע מאחור. במהלך עדותו טען הוא שהסתכל בשלב מסוים לאחור במראה ואף ראה את רכב הנתבע ברם אין חולק כי לא ראה כיצד ארעה התאונה עצמה.

התובע עומת עם תמונות הנזק ותמונות שצולמו לאחר התאונה (ולאחר שהרכבים הוזזו לשוליים) ונשאל כיצד הוא מסביר מוקדי נזק הנראים בהן קרי פגיעה בחלק האחורי שמאלי של רכבו מול פגיעה בפינה הימנית קדמית של רכב הנתבעים. התובע טען כי מיקום הנזקים אפשרי היות והנתיב השמאלי רחב מאד (כ-4 מטרים) ואילו הוא נסע צמוד לקו ההפרדה המקווקו ולכן הייתה אפשרות ששני הרכבים יפגעו באופן לעיל בתוך הנתיב עצמו. ב"כ התובע טוען שמדובר במיקום נזק המעיד על ניסיון התחמקות מתאונה של הנתבע שניסה לסטות שמאלה.

לגרסת הנתבעים מפי הנתבע 1 ובן דודו שהיה עמו ברכב, עבר הנתבע עם רכבו את הצומת כשהוא בנתיב השמאלי ומשמאלו גדר הפרדה הצמודה לנתיב, מקדימה היה עומס בכביש ובעיקר בנתיב הימני, אז לפתע סטה רכב התובע שמאלה אל נתיב רכב הנתבעים תוך שהוא מנסה לנצל מרווח שבין רכב הנתבעים לרכב שלפניו וגרם לכך שרכב הנתבעים יפגע עם חלקו הקדמי ימני בחלק אחורי שמאלי של רכב התובע. הנתבע ובן דודו ציינו כי הנתבע ניסה לבלום אך בשל המרחק הקצר שנוצר עקב סטיית התובע לא ניתן היה להימנע מפגיעה. הנתבע ובן דודו שללו את הטענה לפיה סטה הרכב שמאלה לפני ותוך כדי התאונה והנתבע ציין שלא הייתה לו שום כוונה לסטות שמאלה היות והיה צמוד למדי לגדר ההפרדה.

בדיון הוגשו לי תמונות של הרכבים ושל הכביש כפי שהוא נראה מעט אחרי מקום התאונה, ניתן לראות מאחת התמונות כי רכב נוסעים "סטנדרטי" מסוג טויוטה קורולה לבנה הנראית בתמונה (זו שבה נראה רק החלק האחורי של רכב התובע), תופסת כ-3/4 רוחב הנתיב. כך גם ניתן לראות כי באזור התאונה וקצת לאחריו, גדר ההפרדה קרובה מאד לנתיב השמאלי ורק בהמשך הדרך הולך ומתרחב שול שמאלי היוצר רווח בין הנתיב לגדר ההפרדה.

הצדדים הסכימו לדיון על דרך סעיף 79א'.

ב"כ הצדדים ניתחו את העדויות, ב"כ התובע הדגיש כי לתובע ביטוח מקיף ולמרות זאת בחר לתבוע נוכח אמונתו בדבר אחריות הנתבע לתאונה, ב"כ הנתבעים הפנה לכך שתמונות הנזק והכביש סותרות את גרסת התובע ולכן גם על דרך הפשרה יש לדחות את התביעה.

בשים לב לדרך הדיונית שנבחרה הרי שפסק הדין לא יקבע ממצאים ברם ייקח בחשבון שיקולי פשרה כגון סיכון וסיכוי זאת לאור הראיות, הטענות ונטלי ההוכחה.

הנזק הממוני-הישיר כ-9000 ₪.

הנני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך 2500 ₪ בצירוף שכ"ט בסך 1000 ₪ ומע"מ בגינו הכל לתשלום תוך 30 יום שאם לא כן, יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. בשאר ההוצאות יישאו הצדדים בעצמם.

ניתן היום, ט"ו אייר תשע"ג, 25 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.