ג'בארין נ' מרכז רפואי רבין - בלינסון ואח'

החלטה

לפניי בקשת התובעת לפטור אותה מהגשת חוו"ד רפואית, בתביעה זו שהוגשה על ידה, בה היא תובעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה ממחדלם של המשיבים לאבחן במועד גידול במוחה וכתוצאה מרשלנות בטיפול בה.

המבקשת טוענת בבקשתה, כי אין ביכולתה לממן עלות חווה"ד הנדרשות, שכן היא נכה בשיעור 100% ומתקיימת מקצבאות נכות בסך כולל של כ- 7,000 ₪ בחודש, בתוספת קצבת ניידות בסך 3,200 ₪ בחודש וכי אין לה כל נכסים.

עוד טוענת המבקשת, כי סיכוייה לזכות בתביעתה גבוהים, בשים לב להשתלשלות העניינים כפי שהובאה בכתב התביעה ובשים לב לכך שהיא נכנסה לביה"ח כשהיא בריאה והולכת על רגליה ויצאה ממנו כשהיא מרותקת למיטה. כל אלה מובילים, לשיטתה, למסקנה כי המשיבים התרשלו בטיפול בה.

המבקשת מבקשת, כי ביהמ"ש ימנה מומחה רפואי להוכחת רשלנות המשיבים וכן מומחים רפואיים בארבעה תחומים רפואיים, כמפורט בבקשה, לשם הוכחת נזקיה.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם אין בסיס לתביעה, באשר המבקשת סבלה מגידול נדיר במוחה והיא טופלה כראוי, ללא כל רשלנות.

עוד נטען, כי המבקשת לא הוכיחה, כלל את מצבה הכלכלי ואף לא הצביעה על נסיבות מיוחדות, המצדיקות פטור מצירוף חוו"ד על ידה.

סבורתני כי הצדק עם המשיבה.

אמנם, תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), מקנה לביהמ"ש סמכות לפטור בעל דין מצירוף חוו"ד מומחה לכתב התביעה, אולם נדרשים לכך "טעמים מיוחדים שיירשמו", ללמדך, כי הכלל הוא צירוף חוו"ד וכי פטור מצירופה יינתן לא על דרך השגרה, אלא רק במקרים חריגים ומיוחדים.

מספר טעמים לכך; ראשית, כל עוד לא מוגשת חוו"ד רפואית, בנוגע לעצם הרשלנות הנטענת, יקשה על נתבעים כאלה להגיש כתב הגנה, בהעדר יכולת לבחון, כראוי, את הטענות הנטענות נגדם ועל אילו אדנים רפואיים הן מושתתות, זאת – במיוחד, כאשר כתב התביעה, מנוסח באופן כוללני, ללא פירוט ספציפי של המעשים והמחדלים הרשלניים, הנטענים.

שנית, חוות דעת מומחה המוגשת מטעם צד, מהווה חלק מראיותיו והתפיסה האדברסרית היא, כי מתן ריבונות לצדדים בהבאת ראיות מהווה, ככלל, הדרך הטובה ביותר לגילוי האמת. ראו: רע"א 1359/12 מרכז רפואי רבין ואח' עזבון המנוח שלמה אייזנבך ז"ל ואח' (8.5.2012). כן ראו: ע"א 4330/07 מוזס נגד מדינת ישראל (5.3.2009). תקנה 127 לתקנות (ביחד עם תקנה 130(א) לתקנות), מהוות חריג לשיטה האדברסרית הנוהגת אצלנו, בה על בעל דין להביא את ראיותיו לשם ביסוס תביעתו או הגנתו ו"אי צירוף חוות דעת על ידי התובע והשלמת החסר על ידי בית המשפט עלולים להיראות כמתן סיוע לתובע מצד בית המשפט".

החשיבות שבהגשת חוו"ד רפואית ביחד עם כתב התביעה, באה לידי ביטוי, ביתר שאת, כאשר עסקינן בחוות דעת הנוגעת לרשלנות הנטענת, היינו - לעצם החבות.

הטעם העיקרי המובא ע"י המבקשת הוא טענתה, כי אין לה יכולת כלכלית לממן את חוות הדעת. טענה כזו, אילו היתה מוכחת כראוי, יכול שהיה בה, בצירוף הצבעה על עילת תביעה אפשרית, ולו לכאורה, כדי להצדיק מתן פטור, שכן אין חוסמים שערי ביהמ"ש מפני תובע רק בשל עוניו. אלא, שהמבקשת כלל לא הראתה, כי אין ביכולתה לממן את עלות חווה"ד, שכן היא לא פרשה בבקשתה את מלוא הפרטים הנדרשים לשם כך ולא צירפה אליה מסמכים רלבנטיים.

המבקשת לא צירפה דפי חשבון בנק, אישור יתרות עו"ש, חסכונות ופקדונות בבנק, פירוט חיובי כרטיסי אשראי, או פירוט הוצאותיה, כך שלא ניתן לעמוד על מצבה הכלכלי לאשורו. בנוסף, המבקשת לא ציינה עם מי היא גרה, האם יכולה היא להיעזר במתגוררים עימה על מנת לממן את חווה"ד ואם לא - מדוע לא.

המבקשת אף לא ציינה אם עשתה נסיון כלשהו לפנות לרופא ואם כן - מהי העלות שנדרשה ממנה, לבחינה ראשונית של החומר הרפואי, במטרה לדעת אם יש, בכלל, בסיס למתן חוו"ד ומהי העלות שנדרשה ממנה עבור מתן חוות דעת.

לפיכך, אינני רואה מקום לקבל את הבקשה.

עם זאת ועל מנת שלא להכביד על התובעת בשלב ראשוני זה, אני מורה, כי המבקשת תגיש, תחילה, חוו"ד רפואית בשאלת הרשלנות הנטענת וזאת בתוך 90 ימים מהיום.

בשלב זה פטורות המשיבות מהגשת כתב הגנה, אולם אם תוגש חוו"ד רפואית בשאלת הרשלנות, יהא על המשיבות להגיש כתב הגנה בתוך 60 ימים מקבלת חווה"ד.

השאלה אם לפטור את המבקשת מהגשת חוו"ד רפואיות לענין הנזק, תידון על ידי השופט אליו יוקצה התיק ובמסגרת זו תישקל גם בקשתן החלופית של המשיבות, לאפשר להן הגשת חוו"ד מומחים מטעמן, קודם למינוי מומחים כלשהם על ידי ביהמ"ש.

ככל שלא תגיש המבקשת חוו"ד רפואית בשאלת הרשלנות בתוך 90 ימים מהיום - אורה על מחיקת התביעה.