ג'בארה נ' נוימן ואח'

פסק דין

התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים בגין נזק שנגרם לרכבו על ידי רכבו של הנתבע מס' 1 בתאונה

שאירעה ביום 22/4/09.

לטענת התובע, רכבו של הנתבע פגע ברכבו מאחרו, הדף אותו לכיוון הרכב שהיה לפניו, בהמתנה

לחילופי אור ברמזור, ונגרמו נזקים לרכב התובע הן מאחור והן מלפנים. על פי דוח השמאי שצירף

התובע לתביעתו, הנזק בחלק הקדמי ברכבו מסתכם בסך 2725 ₪. הנזק בחלק האחור של החלק

Jהאחורי הסתכם בסך 2564 ₪.

הנתבעים קיבלו אחריות על הנזק שנגרם לרכב של התובע בחלק האחורי, אך לטענתם, הנזק בחלק

הקדמי לא נגרם כתוצאה מהתאונה האמורה כיוון שלא היה רכב שלישי שמעורב באותה תאונה.

לדברי התובע, הרכב השלישי היה רכב מסוג וולוו. נהג הוולוו לא זומן להעיד מטעם התובע, פרטיו

לא נמסרו לחב' הביטוח וגם לא לנתבע 1, וכן ציין התובע כי הנזק שנגרם לוולוו היה נזק פעוט ונהג

הוולוו ויתר על תביעתו בו מקום.

לטענת הנתבעים, עצם גובה הנזק בחלק האחורי, שהיה נמוך מהנזק שנגרם בחלק הקדמי, יש בו כדי להצביע על סתירה "הגיונית", שכן הנזק בחלק האחורי חייב היה להיות גדול יותר בצורה משמעותית מהנזק בחלק הקדמי.

נטל הראייה להוכחת התביעה הוא על התובע, אולם מכלול הנסיבות בתאונה זו מעורר שאלות באשר לאחריות לנזק שנגרם בחלק הקדמי של רכב התובע, הן בשל גובה הנזק, הן בשל אי הבאת הנהג שהיה לכאורה, בוולוו מלפנים והן באשר "ויתור" של אותו נהג על "הנזק הקטן" שנגרם לרכבו. דברים אלה מקובלים בדרך כלל במחוזותינו.

התאונות הקטנות מנופחות לעיתים קרובות לנזקים רציניים וזו שאלה שנשאלת באשר לוויתור של אותו נהג וולוו שלא זומן היום לעדות.

נוכח מכלול התנאים האמורים, נראה לי כי התובע לא הצליח להוכיח תביעתו. אציין כי התובע קיבל מהנתבעת 2 את הנזק שנגרם לרכבו בחלק האחורי, במלואו, וכיוון שהדיון היום מתנהל אך ורק שאירע לרכב התובע לטענתו בחלק הקדמי באותה תאונה, אני דוחה את התביעה.

הנתבעים לא ביקשו הוצאות, לפיכך אינני פוסק לטובתם הוצאות.

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תש"ע, 03/02/2010 במעמד הנוכחים.

רחמים צמח, שופט בכיר

הוקלד על ידי: לילך וקנין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: