בש"פ 9975/16

לפניי בקשה (ראשונה) להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים נוספים, בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), החל מיום 4.1.2017 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 5492-04-16, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

2. בהחלטתי מיום 1.1.2017, ביקשתי משירות המבחן לבחון חלופות מעצר בעניינן של המשיבות 2 ו-3, כך שהחלטה זו תתמקד במשיב 1 בלבד (להלן: המשיב).

כתב האישום

3. בכתב האישום שהוגש נגד המשיבים, יוחסו למשיב העבירות הבאות: עבירות מין במשפחה (אינוס), לפי סעיף 345(ב)(5)+(ב)(1) בנסיבות סעיף 345(א)(1), בצירוף סעיפים 351(א) ו-354 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (עבירות רבות); עבירות מין במשפחה (מעשים מגונים), לפי סעיף 348(ב) ביחד עם סעיף 345(ב)(5)+(ב)(1) בנסיבות סעיף 345(א)(1), בצירוף סעיפים 351(ג)(2) וסעיף 354 לחוק העונשין (עבירות רבות); אינוס, לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין (ריבוי עבירות); תקיפה, לפי סעיף 379 לחוק העונשין (מספר עבירות); איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; עבירות מין במשפחה (מעשה סדום), לפי סעיף 347(ב) ביחד עם סעיף 345(ב)(5)+(ב)(1) בנסיבות סעיף 345(א)(1), בצירוף סעיפים 351(א) ו-354 לחוק העונשין (עבירות רבות); ותקיפת קטין הגורמת חבלה של ממש על ידי אחראי, לפי סעיף 368ב סיפא לחוק העונשין.

4. כתב האישום, במסגרת האישום הראשון, מגולל מסכת של פגיעה מינית חמורה ומתמשכת שביצע, לכאורה, המשיב בבתו החורגת, קטינה ילידת 1984 (להלן:המתלוננת), וזאת בסיוע ובשיתוף פעולה מלא של האם, היא המשיבה 2. נטען בכתב האישום, כי כאשר המתלוננת היתה כבת 11 שנים, במועד שאינו ידוע למאשימה, בשנת 1995, הביאו המשיבים 1 ו-2 את המתלוננת לחדר השינה שלהם ואמרו לה שעליה ללמוד "מה זה גבר", וזאת בכדי להגן עליה, כביכול, מפני גברים אחרים, לתת לה שיעור בחיים, וללמוד "מה זה איבר מין של גבר". בהמשך, מתאר כתב האישום שורה של מעשים מיניים שביצע המשיב במתלוננת בסיועה של המשיבה 2. המדובר במעשי אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים רבים שנמשכו החל משנת 1995 ועד לשנת 2012. עוד נטען בכתב האישום, כי המשיב החליט כי המתלוננת תהרה ממנו, וכאשר ייוולד הילד, היא "לא תברח ממנו לעולם". ואמנם, המשיב גרם למתלוננת להיכנס להיריון והיא ילדה בן, שהמשיב גידל אותו כבנו. נטען בנוסף, כי המשיב נהג לאיים על המתלוננת כי יפגע בה ויהרוג אותה, ואף עשה שימוש באלימות קשה כלפיה.

5. האישום השני מתאר ניצול מיני קשה ובוטה שנעשה, לכאורה, בשתי בנותיה הקטינות של המשיבה 3, ואף זאת בסיועה של משיבה זו. נטען בכתב האישום, כי בין השנים 2006-2002, בעת שהמשיב שמר על אחת הבנות הקטינות של המשיבה 3, הוא ביצע בה מעשי סדום, בכך שהחדיר את איבר מינו לפיה ועשה בה מעשים מגונים. בין השנים 2010-2009, ביצע המשיב, לכאורה, מעשים מגונים בבת אחרת של המשיבה 3, שגם היא היתה קטינה באותה תקופה.

הליכי המעצר

6. במקביל להגשת כתב האישום נגד המשיבים, התבקש בית המשפט לעוצרם עד לתום ההליכים במשפטם. נטען, כי ברשות המבקשת ראיות לכאורה להוכחת האשמות ובכלל זה: אמרותיהן של המתלוננות; עימותים שנערכו עם המשיבים; מסמכים רפואיים; מכתב שכתבה המתלוננת ובו תיאור המעשים; והכחשתו של המשיב כי הוא אבי ילדה של המתלוננת. אשר לעילות המעצר בעניינו של המשיב נטען, כי קמה נגדו עילת המסוכנות ובנוסף קיים חשש לשיבוש הליכי החקירה ולהתחמקות מהדין.

7. בהחלטה מיום 31.5.2016, קבע בית משפט קמא (כב' השופט נ' אבו טהה) כי המשיב יעצר עד לתום ההליכים במשפטו, וזאת לנוכח הערכת שירות המבחן בדבר קיומה של רמת סיכון גבוהה מצידו, ובשל החשש לשיבוש מהלכי המשפט, כעולה מכתב האישום שהוגש נגדו.