בש"פ 7532/16 מרואן חאג' נ. המפקח הכללי של משטרת ישראל

1. בקשה להארכת מעצר רביעית מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן:חוק המעצרים), להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 12.10.2016 או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 29649-05-15 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

כתב האישום

2. נגד המשיב הוגש ביום 17.5.2015 כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (רצח), לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק); רצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) בצירוף סעיף 301 וסעיף 29 לחוק; ועבירות בנשק לפי סעיף 144(א)+(ב) בצירוף סעיף 29 לחוק.

3. בקצרה יתואר כי על פי כתב האישום, בין משפחתו של עלי חסארמה ז"ל (להלן: המנוח) לבין משפחת המשיב קיים סכסוך ממושך ואלים, על רקעו חשדו המשיב ודודו, אברהים חסארמה ז"ל (להלן: אברהים), כי המנוח היה מעורב ברצח אחיו של המשיב. עקב חשד זה קשרו המשיב ואברהים קשר לרצוח את המנוח ולשם כך פנו לחברו של המשיב, אייל הייב (להלן: אייל), וביקשו כי ימית את המנוח בתמורה ל-150,000 ש"ח, וזה האחרון נענה לבקשתם.תוכניתם של השלושה הייתה לירות במנוח ביום 17.4.2014 בזמן שהוא נוהג במשאיתו ביער אחיהוד (להלן: היער). השלושה שיתפו בכוונתם את בן דודו של המשיב, אחמד יוסף חסארמה (להלן: אחמד יוסף), אשר סיפק למשיב אקדח לצורך מימוש התכנית. ביום 18.7.2014 המתין אייל למנוח ביער, כשהוא מצויד באקדח, בכפפות ובמסיכה שהעביר לו המשיב, ומשנותר המנוח לבדו כשהוא נוהג במשאית, יצא אייל ממקום המסתור וירה בו באופן שהביא למותו. לאחר מכן נפגשו המשיב ואברהים עם אייל ושילמו לו 30,000 ש"ח בתמורה להמתת המנוח, ותוך שהם מבטיחים כי היתרה תשולם לו מאוחר יותר. יוער כי אברהים עצמו נרצח כחצי שנה לאחר מותו של המנוח. 

ההליכים עד כה

4. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המתנהלים נגדו. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וביניהן הודאתו של אייל; הודאתו של אחמד יוסף בפני מדובב; והאזנות סתר. בנוסף, נטען כי לחובת המשיב קמה עילת מעצר סטוטורית לפי סעיפים 21(א)(1)(ג)(1), 21(א)(1)(ג)(2) ו-21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים, זאת לאור העבירה החמורה המיוחסת לו והתכנון שקדם לה. המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר אולם עתר לקבלת תסקיר מעצר בעניינו לצורך בחינת אפשרות שחרורו לחלופת מעצר. בית המשפט המחוזי (השופט י' ליפשיץ') דחה בקשה זו ביום 30.7.2015 בקבעו כי עסקינן במקרה בו חלופת מעצר לא תסכון ועל כן הורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

5. בתום תשעה חודשים מיום מעצרו של המשיב, המבקשת הגישה בקשה להארכת מעצר ראשונה של המשיב (בש"פ 1130/16). בית משפט זה (השופטת א' חיות) קיבל חלקית את הבקשה והורה על הארכת מעצרו של המשיב בשישים ימים, אך זאת בכפוף לקבלת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב לצורך בחינת אפשרויות של חלופת מעצר וכן מעצר בפיקוח אלקטרוני (להלן: החלטת השופטת חיות). זאת, בשים לב לקצב האיטי של התקדמות ההליך והצפי לבקשות נוספות להארכות מעצר.