בש"פ 6523-15 מדאח נ' מדינת ישראל

1. ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט צ' קפאח) מיום 24.9.2015 במ"ת 44961-07-15, על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו.

2. נגד העורר הוגש כתב אישום המונה שני אישומים, ומייחס לו עבירות של הפרת הוראה חוקית, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, איומים ומעשה פזיזות ורשלנות - לפי סעיפים 287(ב); 333 בצירוף עם סעיפים 335(א)(1) ו-335(א)(2); 192 וסעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בהתאם לאישום הראשון, העורר, בעלה לשעבר של המתלוננת (סוזן), הפר צו הגנה שניתן נגדו ביום 27.5.2015, למשך 3 חודשים, במטרה להרחיקו מהמתלוננת לשם הגנה על חייה גופה או שלומה. בצו נאסר על העורר להגיע לבית המתלוננת, להתקשר אליה ולהטרידה. כמתואר בכתב האישום, בחלוף 24 שעות בלבד מהמועד בו ניתן, הפר העורר את הצו. העורר התקשר למתלוננת פעמים רבות, שלח לה מסרונים, וכן חיכה מתחת לביתה וקילל אותה ואת משפחתה ואיים עליהם.

           בהתאם לאישום השני, העורר איים על שני אחיה של המתלוננת - עיד ומחמוד - כי יפגע בהם ובמשפחתם, וביום 12.7.2015 אף איים כי יאנוס את אשתו של מחמוד. לאחר שהודיעו האחים לעורר כי הם מתכוונים לנסוע לבית הוריו ולספר להם על התנהגותו, עקב העורר אחריהם במכוניתו, נהג במקביל לרכבם והחל להסיט את רכבו כלפי רכבם של האחים באופן שפגע ברכבם. כעבור כשעה, בעקבות האיומים שהשמיע העורר, הגיעו האחים לביתו של מחמוד והבחינו בעורר בסמוך לבית כשמוט ברזל בידו. כשראה העורר את האחים רץ לכיוון ביתו של מחמוד תוך שקילל את אשתו ואיים עליה ש"יזיין אותה". האחים רצו בעקבותיו, אוחזים במוטות מתכת. העורר הכה את עיד בראשו באמצעות מוט הברזל שאחז בידו ונמלט מהמקום. כתוצאה ממכה זו אובחן שבר בראשו של עיד שחייב ניתוח. האחים רדפו אחרי העורר ותקפו אותו באמצעות המוטות שאחזו, כתוצאה מכך נגרמו לעורר חבלות בראשו ובגופו ושבר בחוליה בעמוד השדרה.  

1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

ביום 17.8.2015 התקיים דיון בבקשה בפני בית המשפט קמא, בו הסכים בא כוח העורר לקיומן של ראיות לכאורה למיוחס לעורר באישום הראשון, אך לא ביחס לאישום השני. ביום 20.8.2015, ולאחר דיון, קבע בית המשפט (כב' השופט ש' שוחט) בהחלטה מפורטת לאחר סקירת חומר הראיות, כי קיימות ראיות לכאורה גם לגבי האישום השני, תוך דחיית טענות בא כוח העורר לגבי ליקויים ופגמים בחומר הראיות. בית המשפט התייחס, בין היתר, לכך האירוע מושא האישום השני הסתיים בתקיפת האחים את העורר, וכי בגין מעשים אלו הוגש נגד האחים כתב אישום נפרד. ברם, באשר לאישומים המיוחסים לעורר קבע בית המשפט כי המיוחס לו בכתב האישום נתמך בשורה של ראיות, וכי גם העורר עצמו קושר את עצמו לאירועים בגרסאותיו. כן צוין, כי דו"ח בוחן התנועה שלל את גרסתו של העורר לפיה האחים הם אלו שפגעו במכוניתו בכביש. כן נקבע כי אין לנתק בין האירועים מושא האישום הראשון, הכוללים איומים שהפנה העורר כלפי האחים, לבין האירועים מושא האישום השני.

2. בהמשך לכך נקבע דיון לבחינת חלופת מעצר אשר לקראתו הוכן ביום 25.8.2015 תסקיר מעצר בעניינו של העורר. בתסקיר צוין בין היתר כי העורר אינו נוטל אחריות למעשיו וכי קיים סיכון להישנות מעשים אלימים מצדו. שירות המבחן גם שלל את חלופת המעצר שהוצעה ולא המליץ על שחרורו של העורר ממעצר.

           בהחלטת בית המשפט מיום 17.8.2015 התבקש שירות המבחן לערוך השלמות לתסקירו. גם בתסקיר המשלים מיום 2.9.2015 הביע שירות המבחן את עמדתו כי קיים "סיכון ממשי להישנות התנהגותו האלימה" של העורר, וכי החלופה המוצעת אינה מתאימה ועל כן אינו ממליץ על שחרור העורר לחלופת מעצר.