בש"פ 6151/16 מדינת ישראל נ' פלוני

1. לפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב, מכח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) וסעיף 10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער) לתקופה של 45 ימים, שימנו החל מתאריך 12.08.2016, או עד למתן פסק דין ב-תפ"ח 43725-03-16 המתנהל בבית-המשפט המחוזי, בשבתו בעניינו של המשיב כבית משפט לנוער בתל-אביב, לפי המוקדם מביניהם.

להלן אביא את הנתונים הנדרשים להכרעה במכלול.

עובדות כתב האישום

2. בתאריך 12.02.2015 הוגש לבית המשפט המחוזי לנוער בתל-אביב כתב אישום נגד המשיב. כפי שיפורט בהמשך, כתב האישום תוקן פעמיים. כתב האישום המתוקן בשנית כולל שלושה אישומים, כאשר השניים הראשונים מופנים למשיב בלבד, ואילו האישום השלישי מופנה הן למשיב והן לאביו.

           על פי החלק הכללי של כתב האישום, בשנת 2015, במהלך חודש יוני, התגלע סכסוך (להלן: הסכסוך) בין המשיב לבין שני קטינים אחרים שיש ביניהם קרבה משפחתית (להלן: פ.א ו-ג.ח). לפי הנטען בחלק הכללי של כתב האישום, בגין הסכסוך – המשיב העביר מסרים מאיימים כלפי פ.א ו-ג.ח.

3. על פי כתב האישום – המבוא הנ"ל מהווה חלק בלתי נפרד מהאישומים שפירוטם בא מיד בסמוך:

א)  על פי העובדות הנטענות בגדר האישום הראשון – עובר לתאריך 25.12.2016 פ.א קיבל שיחת טלפון לא מזוהה, בגדרו הזדהההדובר כ-ת' ואיים עליו באומרו "אנחנו עוד נזיין אותך". על פי הנטען, בעקבות השיחה הנ"ל, בתאריך 25.12.2015 הגיע פ.א בלוויית שניים מבני דודיו (להלן: ס.ס ו-א.מ, או: השלושה) אל מקום סמוך לביתו של המשיב. זאת, לפי הנטען, כדי לברר האם המשיב אחראי לאותה שיחה. עם הגעתם של השלושה פגשו במשיב, אשר שהה במקום עם שניים מבני דודיו (להלן: שניים נוספים). בשלב זה נטען כי פ.אפנה אל המשיב ושאל אותו האם הוא איים עליו בטלפון. לפי המפורט באישום הראשון, בתגובה לשאלה זו, המשיב הצמיד אל פ.א סכין, חתך את חזהו, ואיים על השלושה כי יפגע בהם אם לא יסתלקו מהמקום. מיד לאחר מכן, כך נטען, כאשר ס.ס התכופף להרים את הטלפון הנייד שלו – המשיב בעט בראשו, ואילו השניים הנוספים שנלוו למשיב דחפו את השלושה וזרקו לעברם מקל. לפי הנטען, בעוד האחרונים נמלטים מהמקום – המשיך המשיב לאיים עליהם באומרו כי "יומם יגיע".

           בגין המעשים המפורטים באישום הראשון יוחסו למשיב העבירות הבאות: פציעה בנסיבות מחמירות (סכין ובצוותא) (עבירה לפי סעיף 335(א)(1) ו-(2) בנסיבות סעיף 334 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), ואיומים (עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין).

ב)             על פי האישום השני – עובר לתאריך 01.01.2016 התקשר המשיב אל ג.ח וקילל אותו. בהמשך לשיחה זו, כך נטען, קיבל ג.ח מסרים מאנשים שונים כי בכוונת המשיב לפגוע בו, בפ.א, ובחבריהם. בעקבות השיחה הנ"ל הגיע ג.ח בתאריך 01.01.2016 אל ביתו של המשיב, אשר, לפי הנטען, שהה באותה העת בסמוך לביתו יחד עם השניים הנוספים. מעובדות האישום השני עולה כי עם הגעתו אל המקום שאל ג.חאת המשיב לפשר המסרים המאיימים אותם קיבל, ובתגובה, כך נטען, המשיב אמר לו שיסתלק מן המקום וכי הם "ייפגשו ברחוב". לפי הנטען, בשלב זה ג.ח והמשיב התעמתו בכך שאחזו זה בחולצתו של זה, בעוד אחד מהשניים הנוספים, כך נטען, הכה בראשו של ג.חבאמצעות חפץ קהה, ואילו המשיב הניח את ידיו על גרונו של ג.ח ולחץ עליו. בהמשך לכך, לפי הנטען, המשיב ואחד מהשניים הנוספיםבעטו בג.ח עד אשר יצא בן משפחה נוסף של המשיב מביתו ואמר לג.ח להסתלק מהמקום.