בש"פ 4101/16 יאסר טאהא נ' מדינת ישראל

 לפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' ליפשיץ) מתאריך 03.05.2016 ב-מ"ת 56563-03-16, בגדרה הורה על מעצרו של העורר 2 עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

           זה המקום לציין כי הערר נסב מלכתחילה גם כנגד החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד להורות על מעצרו של נאשם אחר בשם סמיח כיאל (להלן:סמיח), ואולם בדיון שנערך בפני בתאריך 30.05.2016 – באי-כוח העוררים חזרו בהם מהערר לגבי סמיח, ולפיכך, נותר להכריע בעניינו של העורר 2 בלבד (להלן: העורר).

להלן יובאו בקצרה הנתונים הדרושים להכרעה במכלול.

רקע עובדתי

2. בתאריך 27.03.2016 הוגש נגד: העורר, סמיח ואדם אחר (להלן: אחמד) כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה, המתאר אירוע ירי שהתרחש, על פי הנטען, בתאריך 05.03.2016 בסמוך לשעה 01:00, מחוץ לבית בכפר ג'דידה מכר (להלן: הבית). תחילתו של האירוע, כך נטען בכתב האישום, בויכוח שהתגלע, בסמוך לשעה 00:20, בין: העורר, סמיח, אחמד, ושישה אנשים נוספים – לבין בעל הבית, לאחר שהאחרון סירב להכניסם אל הבית. בתוך כך, נטען כי העורר וחבריו טיפסו על גדר הכניסה כדי לנסות להיכנס לבית, אך בעל הבית סירב לפתוח להם את דלת הבית ובכך מנע את כניסתם, והעורר וחבריועזבו את המקום. עוד נטען בכתב האישום, כי בעקבות העימות הנ"ל – העורר, סמיח, אחמד, אדם שלישי (להלן: ג'ואד), ועוד שני אנשים נוספים, שזהותם אינה ידועה למשיבה, חזרו אל הבית רכובים בשני כלי רכב, כשהם נושאים עימם כלי נשק ותחמושת. בשלב זה, נטען כי העורר וסמיח יצאו מהרכבים וירו אל עבר הבית 39 כדורים, זאת, כך נטען, תוך ניסיון לפגוע בבעל הבית ובאשתו. לפי הנטען בכתב האישום, לפחות 8 כדורים חדרו לתוך הבית, וקליע נוסף פגע בחלון הבית. כמו כן נטען כי הירי פגע גם במקומות שונים בקירותיו החיצוניים של הבית. לאחר הירי, נטען כי העורר וסמיח חזרו אל הרכבים ונסעו מהמקום כשכלי הנשק ברשותם.

3. נוכח המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, העורר הואשם בביצוע עבירות בנשק (עבירות לפי סעיף 144(א), בנסיבות סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)), ובחבלה בכוונה מחמירה (עבירה לפי סעיף 329(א)(2), בנסיבות סעיף 29 לחוק העונשין).

4. בד בבד עם הגשת כתב האישום, המשיבה הגישה בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בגדרי הדיון שהתקיים בבקשה בפני בית המשפט המחוזי הנכבד, בתאריך 04.04.2016, בא-כוח העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לגבי המעשים המיוחסים לעורר, אך ביקש לטעון לגבי עוצמתן של ראיות אלו. בית המשפט המחוזי הנכבד רשם את הסכמת הצדדים בדבר קיומן של ראיות לכאורה, הורה על הכנת תסקיר מעצר בעניינו של העורר (להלן: התסקיר), וקבע כי הדיון בעוצמת הראיות ידחה למועד מאוחר יותר, לאחר קבלת התסקיר.

5. בתסקיר, שהתקבל בתאריך 27.04.2016, צוין כי העורר, שהינו בן 21, השתחרר זה מכבר משירותו בצה"ל (טרם סיום מלוא התקופה) בשל פטירתו המצערת של אביו ז"ל. עוד נכתב בתסקיר, כי העורר מתקשה להסתגל לאווירה העבריינית ולקודים ההתנהגותיים שבבית המעצר, וכי המעצר עד כה מהווה עבורו גורם הרתעתי מוחשי. בתסקיר צוין גם כי לעורר אין מעורבות קודמת בפלילים. כן נכתב בתסקיר כי שירות המבחן התרשם כי העורר נעדר מאפיינים עברייניים מושרשים במערך תפקודו הכללי, ולפיכך הוערכה רמת הסיכון שעולה מהעורר כנמוכה עד בינונית.