ברקן פבל נ' שבטי אלירן ואח'

פסק דין

תביעה ע"ס 3,329 ₪ בגין נזק שנגרם לרכבו של התובע, בעת התנגשות ביום 3.6.09 בכיכר, בצומת הרחובות הגדודים ודינה בבאר-שבע.

אין מחלוקת כי התובע ביקש לנסוע ישר ברח' הגדודים, וכי הנתבע הגיע מימין מרח' דינה.

הצדדים הסכימו על מקום התאונה שסומן בחיצים בתמונה שצורפה לתביעה. אין מחלוקת איפוא, כי רכבו של הנתבע פגע ברכבו של התובע, כבר בסוף הכיכר מבחינת כיוון נסיעתו של התובע, ובכניסה לכיכר מכיוון נסיעתו של הנתבע.

טענת התובע הינה שרכב הנתבע התנגש ברכבו, מאחר ולא נתן זכות קדימה לתובע שנע בכיכר. טענת הנתבע היא כי התובע הגיח במהירות לכיכר, איבד שליטה על הרכב, ולכן ארעה ההתנגשות.

אין חולקין, כי על נהג הנכנס לכיכר, ליתן זכות קדימה לרכב הנע בכיכר. כמעט ניתן לאמר כי די בכך כדי להכריע את המחלוקת בין הצדדים. כאשר ברור כי זכות הקדימה נתונה לתובע הנע בכיכר, אשר הספיק לעבור את עיקר דרכו בכיכר, הרי שברור כי היה זה באחריות הנתבע, שלא להכנס לכיכר כאשר איננה פנויה.

התובע העיד בפני, והתרשמתי לחיוב מעדותו, אשר תואמת את הנסיבות ואת זכות הקדימה הנתונה לו בחוק. לטענתו, הוא לא נסע במהירות, אלא במהירות סבירה של 20-25 קמ"ש, וכאשר הוא נכנס לכיכר, עמד רכבו של התובע מעט לפני מעבר החציה שבכיוונו, אלא שהנתבע לא נתן לו זכות קדימה ונכנס לצומת, ורק כדי לצמצם את הנזקים, פנה שמאלה במקום ישר ככוונתו המקורית.

גם הנזקים ברכבו של התובע מתאימים לתיאור שמסר, ומלמדים כי לא מדובר בנסיעה מהירה, שהיתה גורמת לפגיעה קשה יותר, אלא בשפשוף בלבד, כאשר התובע סטה שמאלה, והנתבע סטה ימינה, הכל כדי לצמצם בנזקים.

יודגש, כי לא הובאה כל חוות דעת מקצועית לטענה של הנתבעים, כאילו לא כל הפגיעות הן בגין תאונה זאת, וכי הפגוש של רכב הנתבע הוא גבוה יותר. מדובר בטענות בעלמא שקשה לקבל אותן בהעדר חוות דעת מקצועית.

התובע הביא לעדות את אמו, אולם כל הדברים לגבי משא ומתן עם אביו של הנתבע, אינם רלוונטיים לתובענה, והתעלמתי מעדות זו, ומדברים אלה ואחרים שנאמרו ע"י הצדדים באשר להדברות ביניהם לאחר מכן.

מטעם הנתבע העידו הנתבע עצמו וחברתו. הנתבע אישר כי מייד לאחר התאונה אמר לתובע כי הוא מצטער ומתנצל וכי לא שם לב. הסבריו של הנתבע כי אמר כך, משום שהיה לחוץ לנוכח העובדה שמדובר ברכב חדש, לא הניחו את דעתי. הנתבע עשה רושם של בחור צעיר ואינטליגנטי, ואינני מאמין כי נטל על עצמו אחריות לתאונה באופן ספונטאני, אלמלא חש באותו רגע, כי האשם הוא בו.

אשר על כן, אני קובע כי התאונה נגרמה בעטיו של הנתבע, שלא נתן זכות קדימה.

התובע לא "ניפח" את תביעתו בהוצאות עקיפות, אלא תבע אך ורק את שכ"ט השמאי בסך 500 ₪ ואת הנזק שנגרם לרכבו בסך 2,829 ₪.

אשר על כן, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע סך של 3,329 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה 28.6.09 ועד למועד התשלום המלא בפועל, בתוספת 350 ₪ כסכום כולל בגין הוצאות המשפט.

המזכירות תשגר את פסק הדין לצדדים.

בקשת רשות לערער תוך 15 יום מבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, כ"ז ניסן תש"ע, 11 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: