- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ברק נ' ישיר איי.די.איי. אחזקות בע"מ
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות כפר סבא |
37322-04-12
7.4.2013 |
|
בפני : צוריאל לרנר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אשר ברק |
: ישיר איי.די.איי. אחזקות בע"מ |
| פסק-דין | |
פסק דין
בפתח הדברים, אבקש להתנצל בפני הצדדים על האיחור במתן פסק-דין זה.
רקע
בפני תביעה כספית בסך 27,861 ש"ח, שעניינה תגמולי ביטוח. התובע, מר אשר ברק, ביטח פריטים מתכולת ביתו בפוליסת ביטוח שהפיקה הנתבעת, איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ.
על פי כתב התביעה, נעלמו מביתו תכשיטים ששוויים כסכום התביעה, וזאת במועד לא ידוע במהלך החודשים אפריל ומאי 2011. תלונה הוגשה במשטרה רק לאחר הפנייה לנתבעת, ולפי דרישתה. לכתב התביעה צורפו הסעיפים הרלבנטיים מהפוליסה, וכן חוו"ד שמאי שנשלח מטעם הנתבעת ובדק את המקום. הגרסה העולה מחוו"ד השמאי – מפי התובע ואשתו – ושעליה חזר גם התובע בעדותו בפני, היא, כי מאחר שאשתו של התובע טסה לחו"ל למספר שבועות, והתובע נותר בגפו, גויסה עובדת משק בית שהגיעה פעם בשבועיים לנקות. העובדת לא היתה מוכרת לתובע, ולא היו בידיו פרטי התקשרות עמה. פעם פעמיים נהגה באופן שעורר את חשדו, בכך שהשתמשה בנעליים שמצאה בבית, וגילתה להיטות רבה מדי לעלות לחדרי המגורים, אך בפועל לא השגיח מקרוב על פעולותיה ולא מנע מבעדה גישה לאזורים שונים בבית. דבר אבדן התכשיטים נתגלה רק זמן מה לאחר שובה של אשת התובע ארצה, כשחיפשה ולא מצאה אותם בשום מקום בבית.
הנתבעת, מאידך, מפקפקת בעצם קיומו של אירוע הגניבה. היא מצביעה על הנסתר, הרב לשיטתה על הנגלה, בגרסת התובע: מיהי אותה עוזרת בית, מאין צצה ולאן נעלמה? לדבריה, אין זה סביר שהתובע יעסיק עוזרת בית שאין הוא יודע כלל את שמה המלא, פרטי ההתקשרות עמה, וכיו"ב. וכן אין זה סביר שהתובע יתן דריסת רגל חופשית לחלוטין לאשה זרה, שכבר עוררה את חשדו. ואם אכן כך קרה – הרי שרשלנותו של התובע עולה כדי אחריות מלאה לקרות הארוע הביטוחי.
ניתוח והכרעה
תביעה אזרחית מוכרעת על פי נטלי ראיה, וכדי להביא לקבלת התביעה, על התובע לשכנע את בית המשפט כי גרסתו מסתברת ברמה של למעלה מ-50%. לאחר ששקלתי את גרסת התובע, על תהיותיה, באתי לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובע לעמוד במשימה, שכן גרסתו בכללותה פשוט אינה מסתברת.
ניחא, כי התובע ואשתו בחרו לעצמם עובדת משק בית, למשך תקופת שהות האשה בחו"ל, שאין הם יודעים עליה דבר לבד משמה הפרטי. יש להניח, וכך אף משתמע מעדותו של התובע, כי נוצר קשר בין אשת התובע לבין העובדת דרך מכרים וממליצים. יש להניח, כי לכל הפחות מספר טלפון היה בידיהם. יתר על כן, יש להניח במידה רבה של ודאות, כי באמצעות אותם מכרים וממליצים ניתן גם היה לאתר את פרטיה המלאים. לא זו אף זו, אילו באמת נפלו התובע ואשתו לארוע גניבה מתוך ביתם-שלהם, יש להניח כי לא היו עוברים על כך לסדר היום באדישות, רק משום שהתכשיטים מבוטחים. ניסיון החיים מלמד כי ארוע של גניבה מתוך ביתו של אדם הוא ארוע מסעיר, המערער את בטחונו העצמי של אדם בשלמות מבצרו הפרטי. התובע ואשתו לא עשו דבר מכל אלה – לא בררו אודותיה פרטים מלאים; לא פנו לאחר ארוע הגניבה הנטען לאותם מכרים וממליצים כדי לברר פרטים אלה; כך עולה במפורש מעדותו של התובע. התנהלותם בפועל תמוהה ביותר, ומעוררת ספק רב בעצם ההתרחשות כמתואר על ידי התובע.
בנוסף – בולטת בהעדרה אשתו של התובע, שלא התייצבה בבית המשפט. כלל נקוט בידינו מקדמת דנא, כי הימנעות בעל דין מלהעיד אדם שעדותו מהותית להוכחת גרסתו מקימה חזקה, כי אותה עדות לא היתה מסייעת בידו ולא היתה תומכת בו. אכן, בבית המשפט לתביעות קטנות, בו בעלי הדין אינם מיוצגים ואינם בקיאים בנבכי כללי הראיה, חזקה זו מוחלשת, אולם לא ניתן להתעלם ממנה במקרי קיצון. במקרה דנן, אשת התובע היא עדה חיונית לא פחות מהתובע עצמו, הן משום שהקשר עם העובדת נוצר באמצעותה, והן משום שהיא זו שגילתה את האובדן, לגרסת התובע. היא גם זו שהיתה יכולה להעיד מתי לאחרונה ראתה את התכשיטים האמורים.
סיכומו של עניין – עדותו של התובע, וכלל הראיות שבפני, לרבות אלה שאינן בפני, לא הספיקו כדי לשכנעני שהתרחש ארוע המקים את הכיסוי הביטוחי, ולא מן הנמנע כי הפריטים החסרים אבדו כדרך שנוטים חפצים להיעלם מעת לעת, עקב שכחה או רשלנות או מטעמים אחרים. כאמור – נטל השכנוע רובץ על התובע, והוא לא עמד בו. משכך, דין התביעה להידחות.
תוצאה
אני דוחה את התביעה, ומחייב את התובע בהוצאות הנתבעת בסך של 360 ש"ח.
המבקש להשיג על פסק הדין, זכאי לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי, תוך 15 יום.
ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ג, 07 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
