ברק ואח' נ' סברי

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותרים התובעים כי בית המשפט יורה לנתבע לשלם לידיהם את הפיצוי המוסכם אשר נקבע בין הצדדים בהסכם, עקב הפרתו היסודית על ידו.

במסגרת כתב התביעה טענו התובעים כי הצדדים התקשרו ביניהם בתחילת שנת 2007 בהסכם שעיקרו התחייבות הקבלן לבנות עבור התובע 2 בית מגורים במגרש ביישוב גני יוחנן (להלן: "הבית")

נוכח העובדה כי התובע 2 התגורר באותה עת מחוץ לגבולות המדינה, נוהלו המגעים בין התובע 1 לבין הנתבע.

לטענת התובעים, על אף ששולמה לנתבע מלוא התמורה החוזית, לא השלים הנתבע את עבודות בניית הבית חרף ארכות שניתנו, ואף נמנע מלשלם לבעלי מקצוע שונים באתר, למרות שהתובעים העבירו את הכספים הנדרשים לידיו.

התובעים הוסיפו וטענו כי לאחר פניות חוזרות ונשנות, נחתם ביום 5.3.2008 הסכם פשרה בין הצדדים במסגרתו הודה הנתבע בעובדה כי הפר את ההסכם הפרה יסודית והתחייב להשלים את הבנייה עד ליום 24.3.2008 (להלן:"הסכם הפשרה").

לטענת התובעים, גם התחייבות זו הופרה והבנייה לא הושלמה.

במסגרת הסכם הפשרה, נקבע כי הפרתו של הסכם זה, תקים חיובו של הנתבע בתשלום של פיצוי מוסכם, ללא צורך בהוכחת נזק בשיעור של 250,000 ₪. מכאן שיעור התביעה.

לטענת הנתבע, מקור העיכובים בבניית הבית היה נעוץ במעשיהם ומחדליהם של התובעים אשר ביקשו להרחיב את הבניין ולבצע תוספות שונות, כמו גם לשדרג את איכות המוצרים המתוקנים.

עוד נטען כי הסכם הפשרה נחתם על ידי הנתבע מבלי שהבין את תוכנו, שכן הוא אינו קורא עברית היטב. כמו כן נטען כי הנתבע חתם על ההסכם בסמוך למועד שבו שוחרר מבית החולים כך שלא היה במלוא כושרו.

נוכח כך טען הנתבע להטעייתו עד כדי שלילת ההצדקה בתשלום הפיצוי המוסכם.

הנתבע הוסיף וטען כי התובעים הם שנותרו חייבים כספים בהיקף של 350,000 ₪ והסיבה בגינה לא הושלמה הבנייה נעוצה אך בעובדה כי התובע דרש את אותה הפסקת עבודה ואף איים כי אם הנתבע לא יעשה כן, יפנה למשטרה.

לבסוף נטען גם על ידי הנתבע כי לא שולמה על ידי התובעים מלוא התמורה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את עדויות הצדדים בפני ונתתי דעתי לסיכומי ב"כ הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל במלואה. טעמיי להלן.

מצאתי את עדותו של התובע בפני כמהימנה וכסדורה.

התרשמותי הבלתי אמצעית מן התובע הייתה כי מדובר במי שאינו עורך דין, וניסה במהלך כל התקופה להגיע לכלל הבנות והסדרים מתוך מטרה למנוע ניהולו של הליך זה, וכי התביעה הוגשה רק משכלו כל הקיצין.

טען ב"כ הנתבע בסיכומיו כי נמצאו סתירות בעדותו של התובע וכי יש ליתן את הדעת לעובדה כי בניגוד לעדותו של התובע, על פיה הסכם הפשרה נחתם רק לאחר מספר ימים ועיון, מלמדים המסמכים כי הסכם הפשרה נחתם באותו יום בו הועבר לידי התובע. לא מצאתי שיש בטענה זו כדי לכרסם מהותית בגרסתו של התובע וממילא הוסבר הנושא בהמשך חקירתו הנגדית של התובע.

בניגוד לטענות הנתבע, צירף התובע ראיות ומסמכים מרובים בתמיכה לטענותיו, הן לעניין מצבו של הנכס, פניות התובעים לנתבע, ההוצאות הנוספות להן נדרשו התובעים, ותכתובת הנוגעת לאי תשלום לקבלני משנה ונותני שירותים.

מאידך, מצאתי את גרסתו ועדותו של הנתבע חסרה מאוד, וככזו שנמצאו בה סתירות של ממש.

כך לדוגמא הבהיר הנתבע במסגרת חקירתו הנגדית כי הבין וידע על מה הוא חותם בשעה שחתם על הסכם ההתקשרות המקורי בין הצדדים בתחילת שנת 2007 (להלן: "ההסכם הראשון"). בעניין זה ראה עמוד 12 שורה 28 לפרוטוקול.