ברנר נ' בר גיל ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 4/4/13 בהיעדר המבקש. על פי נימוקי הבקשה, המבקש לא התייצב לדיון בשל כך ששכח את מועד הדיון וזאת מכורח הנסיבות, שאינו מפרט אותן כלל.

המשיבים מתנגדים לבקשה לביטול פסק הדין ומציינים כי המבקש כלל לא פירט את סיכוי הצלחתו בתביעה ולמעשה בקשתו אינה מעלה כל נימוק אמיתי לביטול פסק הדין, אלא טענה מעורפלת של "כורח הנסיבות".

בהחלטה באם לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, שומה על בית המשפט לבחון אם יש לבטלו מחמת הצדק, ולחילופין אם נכון לבטלו מכוח שיקול דעת בית המשפט. במקרה דנן לא הובאה בפני עילת ביטול מחובת הצדק, שכן המבקש שכאמור הינו התובע, ידע על הדיון ולא התייצב אליו מחמת שכחה בלבד.

בהחלטה על ביטול פסק דין שניתן בהיעדר צד, מכוח שיקול הדעת הכללי של בית המשפט, יש לבחון מחד גיסא את הסיבה לאי ההתייצבות, ומאידך גיסא את סיכויי הצלחת המבקש אם יבוטל פסק הדין. יצויין כי הגישה המקובלת כלפי בקשת ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינה נקיטת רוחב לב, על מנת לאפשר את בירור התובענה לגופה.

באשר לעילת ההיעדרות, יש ממש בטענת המשיבים כי אין למעשה נימוק של ממש לאי ההתייצבות. המבקש ידע על מועד הדיון אולם שכח אותו.

יודגש כי בדרך כלל בקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד מוגשת ע"י נתבע שלא התייצב. בנסיבות אלה, קיימת חשיבות למתן יומו של הנתבע בבית המשפט, זכות שתישלל ממנו אם פסק הדין לא יבוטל.
בענייננו, כאשר התובע הוא זה שלא התייצב לדיון, המצב הוא קל יותר.
אם בית המשפט מוסמך להורות על ביטול פסק הדין שדחה את התביעה, מקל וחומר שמוסמך הוא לנקוט בדרך חלופית, של מחיקת התביעה במקום דחייתה, באופן שמצד אחד יקשה על התובע שלא התייצב לדיון, ומצד שני לא יסגור את הדלת בפני תביעה חדשה, אם ימצא התובע לנכון להגישה.

אשר על כן, מתוך איזון כלל הנתונים דלעיל – העדר התייצבות של התובע ללא הצדקה של ממש, הוצאות שנגרמו למשיבים ועוד – אני מחליטה לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין מיום 4/4/13, אולם לשנות את פסק הדין כך שבמקום דחיית התביעה, יקבע פסק הדין רק את מחיקת התביעה, על כל המשתמע מכך.

ההוצאות שנקבעו בפסק הדין יעמדו בעינן, ורק לאחר תשלומן יהיה המבקש-התובע רשאי להגיש תביעה חדשה.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ג, 02 מאי 2013, בהעדר הצדדים.