ברמץ נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופטת נועה פראג-לבוא), אשר לאחר שמיעת ראיות מצאה להרשיע את המערער בעבירות הקשורות לנהיגתו בשכרות ביום 29.04.09 בתל אביב, כאשר בבדיקת ינשוף נמצאו 530 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף מריאותיו. בית משפט קמא, בין היתר, בקביעותיו בהכרעת הדין, אמר בעמ' 9 להכרעת הדין, ש' 7-12 שעד תביעה 1, טכנאי מעבדת מחשוב, החזיק בידיו על דוכן העדים בלון יחידה, בלון מעבדה, אך הללו לא הוגשו לבית המשפט בשל כך שהתביעה החליטה לעשות כן ו"טעמיה עמה".

בית משפט קמא, לעניין זה, כלומר, תקינות המכשיר הספציפי נשוא תיק זה וכיולו, הסתפק בקבלת תעודת עובד ציבור, היא ת/1, אשר אין בה למד מאומה לשאלת כיולו של המכשיר.

ללא ספק, טעה בית משפט קמא בכך שהתעלם או לא ייחס משקל לעובדה שתעודות הכיול לא הוגשו בפניו ועפ"י הוראות היצרן ועפ"י הנחיות המשטרה רלוונטיות להפעלת המכשיר, והן עפ"י תקנות התעבורה, יש צורך להוכיח כיול המכשיר הספציפי למדידת כמות אלכוהול בריאותיו של אדם, כפי שיש להוכיח כיולו של כל מכשיר מתוחכם מעין זה למדידת מהירויות וכיוצא באלה.

בית משפט קמא הוסיף שעל הסנגור היה להגיש את תעודות הכיול, בקביעה זו אין בה ממש.

בנסיבות שבהן התביעה, משום מה, טעתה באי-הגשת תעודות הכיול אשר לכאורה, כך עולה, היו בידיה, ובנסיבות תיק זה, כאשר מדובר במי שהודה בשתייה עובר לבדיקתו, ובנסיבות נוספות שבית משפט קמא ציין בהכרעת הדין, הנני סובר שהתוצאה הצודקת והנכונה הינה, לבטל את הכרעת הדין ולהחזיר התיק לבית משפט קמא על מנת שהתביעה תוכל להשלים את ראיותיה, כך גם ההגנה, ותינתן הכרעת דין חדשה.

הערעור, כמוסבר לעיל, מתקבל.

ניתנה והודעה היום ט' אלול תשע"א, 08/09/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט