ברכה נ' שרעבי ואח'

פסק דין

התביעה הוגשה בגין נזקים שנגרמו למשאיתו של התובע כתוצאה מתאונת דרכים שארעה לטענתו, כאשר הנתבע 1 נהג את המשאית של הנתבעת 2 לאחור ופגע במשאיתו.

התובע העיד וטען כי הנהג הפוגע היה מזוקן וחובש כיפה ולא הצליח לזהות את הנתבע.

לטענת הנתבע, הוא מעולם לא ראה את התובע ולא פגע במשאיתו.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, סבורני כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה הנדרש.

מתדפיס שהציגה הנתבעת עולה כי הנתבע החל לעבוד אצל הנתבעת ביום 21.5.06, קרי, כחודש וחצי לאחר המועד שבו טוען התובע ארעה התאונה.

זאת ועוד, הגם ולטענת התובע התאונה ארעה ב-4.5.06 הדיווח לחברת הביטוח שלו ניתן רק ביום 12.12.07. איני מקבל את טענת התובע לפיה בשל עומס עבודה לא נתאפשר לו למסור הודעה בסמוך לקרות התאונה.

ואם בכך לא די, הרי שהשמאי מטעם התובע או מטעם חברת הביטוח שביטחה את המשאית, נתן את חוות דעתו רק ביום 7.2.08.

בפרק הזמן שחלף ייתכן שהמשאית עברה תאונות נוספות, ולא ניתן להסתמך על חוות הדעת שהוגשה.

בהתחשב במתן ההודעה המאוחרת מאוד ובתאריך חוות דעת השמאי, כמו גם באישור בדבר מועד התחלת העבודה של הנתבע אצל הנתבעת, ובטענת הנתבע כי אינו מכיר את התובע וכי לא פגע במשאיתו, ובהתחשב בכך שהתובע בהגינותו ציין כי אינו מזהה את הנתבע, אני דוחה את התביעה.

התובע ישא בהוצאות כל אחד מן הנתבעים בסך של 400 ₪.

ההוצאות ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

במידה ולא ישולמו ההוצאות במועד – הרי שההוצאות יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין מהיום שנועד לתשלום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום י' חשון תשע"א, 18/10/2010 במעמד הנוכחים.

יובל גזית, שופט

הוקלד על ידי: הילה קכל