ברכאת ואח' נ' אובניסאן ואח'

החלטה

לפני בקשה לרשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בישיבת קדם משפט מיום 14.9.10, במסגרתה דן בית המשפט, בין היתר, בבקשת המשיבים למחוק סעיפים מסויימים מתצהירי העדות הראשית של המבקשים, בהיותם בלתי קבילים. בית המשפט קיבל את הבקשה בחלקה והורה על מחיקת סעיפים שציין מן התצהירים בהיותם בגדר עדויות שמיעה או סברה, לפי הענין. בשולי החלטתו קבע, כי בהתאם למתווה שנקבע בהחלטה קודמת מיום 13.6.10 ולנוכח ריבוי ההתנגדויות שהתקבלו מול מיעוט אלה שנדחו, ישלמו המבקשים למשיבים הוצאות משפט בגין הגשת הבקשה האמורה בסכום של 5,000 ₪.

בבקשה שלפני מלינים המבקשים הן על פסיקת ההוצאות לחובתם והן על מחיקת הסעיפים מן התצהירים.

דין הבקשה להידחות על הסף אף מבלי לבקש את תשובת המשיבים.

בכל הנוגע לחיוב בהוצאות, אשר נראה כי הוא העילה המרכזית להגשת הבקשה לרשות ערעור, חל האמור בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009, לפיו לא תינתן רשות ערעור על החלטה בענין הטלת הוצאות משפט, "למעט אם ניתנה לאחר מתן פסק הדין ואינה נבלעת בו" (סעיף 1(8) לצו). הרציונל העומד בבסיס הוראה זו הוא, כי מי שמבקש להשיג על החלטת ביניים בדבר חיוב בהוצאות ימתין לסיום המשפט ויכלול את השגתו במסגרת ערעור על פסק הדין.

אשר לסעיפים שנמחקו מתצהירי העדות הראשית, המדובר בענין דיוני-ראייתי המסור לשיקול דעתה הרחב של הערכאה המבררת, ואין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בכגון דא במסגרת בקשה לרשות ערעור. מעבר לנדרש אציין, כי לאחר עיון בתצהיריהם של המבקשים (התובעים) ובתצהירו של ג'לאל ברכאת, באספקלריה של החלטת בית המשפט מושא הערעור, מסקנתי היא כי אכן היה באותם סעיפים שנמחקו משום עדויות שמיעה או סברה, כפי שקבע בית משפט קמא.

על יסוד כל האמור לעיל אני מחליטה לדחות את הבקשה.

מאחר שלא התבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.

הפקדון שהפקידו המבקשים, יושב להם באמצעות בא כוחם.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"א, 04 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

המזכירות תישלח העתקים לבאי כוח הצדדים.

אורית אפעל גבאי, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: