בריל נ' חברת NATOUR

פסק דין

התובעת הגישה תביעה כספית על סך 5000 ₪ לפיצוי בגין עגמת הנפש שלטענתה נגרמה לה בעקבות נופש בן שלושה שבועות באוקראינה שיצאה באמצעות הנתבעת.

התובעת בכתב התביעה מלינה על מספר עניינים: עניין ראשון שהנסיעה משדה התעופה למלון ארכה 11.5 שעות במקום 4 שעות כמובטח ובאוטובוס לא סופקו אוכל או שתייה וגם לא הייתה אפשרות לצאת לנוחיות. עניין שני עליו מלינה שהאוכל היה ברמה מתחת לכל ביקורת ולא סופקה תזונה דיאטטית. עניין שלישי, הינו שקיבלה מגורים בביתן קטן ו- 720 מדרגות הפרידו בין הביתן אותו קיבלה לבין חדר האוכל והמרפאה. עוד ציינה כי בבריכת השחייה לא היו מעקות ובדרך חזרה המתינו בנמל התעופה 5 שעות עד הטיסה.

הנתבעת מכחישה את הנטען וטוענת, כי זמן ההמתנה במעבר הגבול אינו באחריותה.

האוטובוס עוכב בגבול בשל תקלה במחשב ביקורת הגבולות ואין זה עניין בשליטתה. אולם לתובעת היה ברור, כי הנחיתה תתבצע בהונגריה וההעברה למלון היא באמצעות אוטובוס. בנוסף, מכחישה כל טענות התובעת לעניין התזונה, חדרים ומעקה הבריכה. לטענת הנתבעת, התובעת קיבלה חדר משודרג במלון ואם היו לה טענות בעניין זה יכולה הייתה לפנות בזמן אמת אליה, על מנת לשנות את החדר. הנתבעת מכחישה, כי הובטחה תזונה דיאטטית או טיולים ולעניין זה מפנה לחוברת הפרסום.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני קובעת כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את תביעתה.

הוצג לעיוני חוברת פרסום לגבי המלון נשוא התביעה. מהפרסום של הנתבעת עולה כי מחיר חבילה כולל, טיסה, מלון וטיפולים וחלוק רחצה וכן העברות ומיסים ואין התייחסות לסוג האוכל או לטיולים. משכך, ומשהתובעת מאשרת כי רכשה את החבילה באמצעות סוכן נסיעות סבר צפון לא הוכח לי, כי מטעם הנתבעת הבטיח לתובעת טיולים כלשהם או תזונה מאיכות מסוימת ואם נעשו הבטחות כאלו הן נעשו על ידי סוכן הנסיעות ולא על ידי הנתבעת ובכל מקרה מהפרסום של הנתבעת לא רשום דבר על סוג המזון או על טיולים למיניהם. לפיכך, דין טענת התובעת לגבי עגמת נפש שנגרם לה כתוצאה מהמזון והעדר טיולים להידחות.

באשר לטענת התובעת לגבי החדר שניתן לה, הוצגו לעיוני תמונות של האתר. מהתמונות אכן ניתן לראות מספר מדרגות המקשרות בין אזורים שונים אולם לא בוודאי 720 מדרגות, כפי שטענה התובעת וממילא טענה זו אינה סבירה בעיני במיוחד שעסקינן במקום שמוגדר כמקום מרפא שמקנה טיפולים לאנשים המתארחים שם. מצאתי את טענת התובעת בעניין זה כלא אמינה. יתרה מזו, אם התובעת לא הייתה מרוצה מהחדר שניתן לה יכולה הייתה לפנות ולבקש להחליף את החדר כפי שהעידה שעשתה לגבי המאווררים וכפי שטענה שחברתה שהזמינה יחד איתה את החבילה, עשתה. לא הוכח בפני שהתובעת פנתה למי מהנתבעת או למי מהסוכן הנסיעות על מנת להחליף את החדר שניתן לה. בנוסף, שיבוץ החדרים נעשה על ידי המלון ולא באחראיות הנתבעת אלא עם התובעת הייתה מוכיחה כי עובר לנסיעה ביקשה בקשות מיוחדות לגבי החדר, דבר שלא הוכח. בנסיבות אלו, גם טענת התובעת לעוגמת נפש שנגרמה לה בשל מיקום החדר דינה להידחות.

באשר לטענת התובעת לגבי העדר מעקה בבריכה, טענה זו מוכחשת על ידי הנתבעת ולאור אופי המקום אני מוצאת גם שטענה זו אינה סבירה. בנוסף, מהתמונות של המקום שהוצגו לי, עולה, כי ממוקמות מדרגות היורדות לתוך הבריכות. המדרגות הם עם מעקה אשר מבטיחות ירידה בטוחה למים ועל כן טענה זו לא הוכחה.

הטענה האחרונה של התובעת אשר דורשת החלטתי היא, באשר לזמן הנסיעה משדה התעופה למלון. התובעת טוענת כי הובטח לה שהנסיעה תהיה 4 שעות בעוד שפועל הנסיעה הייתה 11.5 שעות. אציין כי על פי טענת הנתבעת מדובר במרחק של 380 ק"מ משדה התעופה בבודפשט למלון באוקראינה. מאחר והתובעת רכשה את החבילה מסוכנות סדר צפון, אזי לא הוכח שהנתבעת היא זו שהבטיחה שזמן הנסיעה הוא 4 שעות. הנתבעת טוענת, כי חל עיכוב בשל תקלה במחשב בביקורת הגבולות. מקבלת אני שהנתבעת לא יכולה הייתה לצפות את התקלה האמורה והיא אינה אחראית לכך. באותה מידה יכול היה להיות פקק תנועה, תאונת דרכים או כל מפגע אחר שיכול היה לעכב את הנסיעה. בוודאי שאין להטיל אחריות בעניין זה על הנתבעת. בנוסף, תובעת לא עמדה בנטל להוכיח טענה זו כי הנסיעה ארכה 11.5 שעות. התובעת לא זימנה אף אחד בתמיכה בדבריה. בנוסף, הנתבעת הציגה מכתב של גב' גלינה, אשר נסעה יחד עם התובעת באותה חבילה ואף רכשו יחדיו את החבילה האמורה. ממכתבה עולה, כי העיכוב היה שעתיים וחצי ולא כטענת התובעת. לאור האמור אני קובעת כי אין להטיל אחריות על הנתבעת בעניין זה. העיכוב לא נגרם כתוצאה מרשלנות הנתבעת אלא בשל אירועים שאינם בשליטתה.

לאור כל האמור לעיל אני קובעת שהתובעת לא עמדה בנטל להוכיח תביעתה וכי היא זכאית לפיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה לה. הנתבעת סיפקה את כל המבוקש ממנה, לרבות טיסה ומלון. התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי איכות המזון או הדירות שניתנו במלון הינן ברמה גרועה כטענתה. התובעת לא זימנה לעדות אף אחד מאלו שנסעו איתה על מנת שיתמוך בטענותיה. מדובר בקבוצה של למעלה מ – 30 אנשים ורק התובעת בחרה להגיש תביעה.

בנסיבות אלו אני דוחה את התביעה.

אני מחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעת אשר הגיעה מתל אביב בסך של 300 ₪.

הסכום האמור ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבימ"ש המחוזי, יש להגיש תוך 15 ימים.

ניתנה והודעה היום י"ד שבט תשע"ב, 07/02/2012 במעמד הנוכחים.

עירית הוד, שופטת