בריח נ' מויאל

החלטה

המבקש מתנגד לביצועה של תביעה על סכום קצוב בתיק הוצל"פ 14-18166-09-2.

מדובר בתביעה לתשלום פיצוי מוסכם בזכרון דברים אשר נחתם בין הצדדים ביום 13.10.09.

בזכרון הדברים נקבע כי הצדדים מתחייבים לחתום על הסכם אשר ייערך אצל עו"ד אלי חביב ביום 15.10.09 וכי מסירת החזקה תבוצע לא יאוחר מיום 13.12.09.

לטענת המשיב המסמך על הרשום בזכרון הדברים ב"הואיל" הראשון לפיו הצהיר כי הינו הבעלים או בעל הזכויות בדירה לא היה למבקש טעם מוצדק לחזרה בו מהתחייבותו לחתום על הסכם המכר.

המבקש טוען כי במעמד החתימה המתוכננת גילה לראשונה במשרד עורך הדין כי המשיב אינו בעל הזכויות הרשום בדירה. עוד טוען הוא כי לא הסכים המשיב להתחייב על מועד בו יירשם כבעל זכויות וכי לאחר התייעצות הודיע כי בגין כך לא יוכל לחתום על הסכם שעה שלא ניתן לצפות מתי יוכל לקבל זכויות בדירה אשר נועדה מבחינתו להשכרה. כשם שאצה למשיב הדרך לחתום על זכרון דברים טרם רישום הזכויות על שמו כך אצה לו הדרך בהגשת תביעה זו.

יובהר כי בדיון התברר כי זמן קצר לאחר זכרון הדברים אכן נרשמו הזכויות על שם המשיב וייתכן וניתן היה לחזור ולבצע התקשרות בין הצדדים אולם המשיב בחר לתבוע פיצויים בגין הפרה.

לא מצאתי כיצד ומדוע הוגשה התביעה בסדר דין מקוצר למרות הזכות הדיונית לעשות כן שעה שלטעמי קיימים סיכוי הגנה ודווקא סיכוי התביעה אינם ברורים כלל ועיקר.

מדובר בזכרון דברים אשר למרות שיש בו נתונים אשר יכולים להצביע על גמירות דעת מהווה הוא הפניה לעריכת הסכם.

גם אם הצדדים היו מגיעים למבוי סתום בניסוח ההסכם ניתן היה לקבוע כי הזכרון הדברים אינו מחייב שעה שלא כל הפרטים לגבי ההסכם אשר ייחתם נרשמו בזכרון הדברים, כפי שהפנתה באת כוח המבקש להלכה בסיכומיה.

לאור כל האמור, ההתנגדות מתקבלת. התיק יועבר לקביעה בפני שופט.

הצדדים יתאימו כתבי טענותיהם לדיון בסדר דין מהיר לפי התקנות.

שאלת ההוצאות תיפסק בתום ההליכים.

ניתנה והודעה היום א' שבט תשע"א, 06/01/2011 במעמד הנוכחים.

עידו כפכפי, רשם

הוקלד על ידי: חיה דמרי