ברזלי נ' שי

החלטה

בפניי בקשה שהוגשה ע"י המבקש לביטול החלטה מיום 9.7.13 שניתנה במעמד צד אחד, לפיה עוכב באופן חלקי, ביצוע פסק הדין שניתן בבית משפט קמא ביום 7.5.13 ונקבע כי סך של 25,000 ₪ בתוספת הוצאות בסך 7,500 ₪ יעוכבו עד למתן הכרעה בערעור שהוגש על פסק הדין.

המבקש הגיש בקשה לביטול ההחלטה במסגרתה טען, בין היתר, כי ההחלטה ניתנה מבלי שניתנה לו הזדמנות להגיב, וכי היה מקום לדחותה היות ומדובר בפסק דין כספי, עת המשיב לא עומד בתנאים הנדרשים למתן עיכוב ביצוע פסק הדין.

המשיב הגיב לבקשה לביטול ההחלטה וטען כי אין להיעתר לבקשה בציינו כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו טוב, שכן אינו משלם את חובו לוועד הבית.

עיינתי בבקשה ובתגובה ומצאתי לשנות מההחלטה שניתנה ולהורות כי הסכום שעוכב בהחלטתי מיום 9.7.13 יופקד בקופת בית המשפט וזאת תוך 30 יום מהיום.

ההחלטה דנן ניתנת בהתאם לטיעוני הצדדים, שבתומם סבורה אני כי סיכויי הערעור אינם אפסיים גם אם אינם גבוהים במיוחד, כמפורט בהחלטתי מיום 9.7.13, אך בעיקר נוכח העובדה כי המשיב לא ביסס את הטענה כי המבקש לא יוכל להחזיר את כספי פסק הדין, ככל שהערעור יתקבל, מלבד טענה עמומה כי אינו משלם את תשלומי וועד הבית. על כן, סבורני, כי יש לשנות את ההחלטה, האמורה.

דא עקא, מאחר ומועד הדיון בערעור קבוע לזמן הקרוב, סבורה אני כי הדרך הראויה שיש לנקוט במקרה דנן היא להורות כי יתרת פסק הדין שעוכבה בהחלטתי מיום 9.7.13, תופקד בקופת בית המשפט, בכך יישמר האיזון הראוי בין זכויות הצדדים, וזאת עד לדיון בערעור.

אשר על כן, אני מורה על עיכוב ביצוע יתרת פסק הדין עליה הוריתי בהחלטה מיום 9.7.13, ערב הפגרה, עד להחלטה אחרת, אלא אם יפקיד המשיב את הסך האמור, בקופת בית המשפט, תוך 45 יום.

נוכח נסיבות המקרה, איני מורה על הוצאות.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ד, 08 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.