ברוריאן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995, על החלטת הועדה הרפואית לעררים אשר קבעה ביום 11.6.2012 כי לא נותרה למערער נכות פסיכיאטרית.

2.במסגרת הדיון המוקדם נרשמו טענות הצדדים בערעור.

3.המערער טוען, באמצעות ב"כ, כי הוועדה ביטלה את נכותו הפסיכיאטרית אף שקבעה כי הוא סובל מבעיות התמצאות בזמן. גם אם התרשמה הוועדה כי המערער הגזים בהצגת מצבו הנפשי, אין בכך כדי לבטל לחלוטין את הנכות הנפשית שנקבעה לו קודם לכן. כמו כן הנכות שנקבעה בדרג הראשון הינה נכות מעורבת פסיכיאטרית-נוירולוגית, ולא נעשתה הפרדה בין השתיים.

4.מנגד טוען המשיב כי הוועדה ציינה שהמערער סובל מדיכאון ומחרדה כבר משנת 2000, היינו עוד לפני התאונה, והוא לא פנה לקבלת טיפול נפשי. הפעם היחידה שבה פנה למרפאה לבריאות הנפש היתה על מנת לקבל מכתב עבור המוסד לביטוח לאומי. גם על פי הדו"ח הנוירופסיכולוגי של גב' איה גל צויין שיתוף הפעולה החלקי של המערער וחוסר אמינותו. המערער ביצע את המבחנים ברמה ירודה אשר אינה אופיינית לפגיעה אורגנית. הוועדה קבעה כי למערער לא נותרה נכות נפשית הקשורה לתאונה, משכך גם לא היה מקום לערוך חשבון עובר ושב. לפיכך לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה ויש לדחות את הערעור.

5.המערער נפגע בראשו בתאונת עבודה ביום 26.2.2010. וועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער נכות צמיתה פסיכיאטרית ונוירולוגית לפי סעיף 34(ה) בשיעור של 50%, והפעילה את תקנה 15 במלואה. המוסד לביטוח לאומי ערער על החלטתה זו של הוועדה. בערעורו הסתמך המוסד לביטוח לאומי בין היתר על הדו"ח הנוירופסיכולוגי של גב' איה גל מיום 31.7.2011.

הוועדה שהחלטתה הינה מושא ערעור זה התכנסה פעמיים (ביום 2.2.2012 וביום 11.6.2012). הוועדה הסתמכה על האמור בדו"ח הנוירופסיכולוגי, וקבעה כי לא נותרה למערער נכות נפשית בשל התאונה מיום 26.2.10, וכי נותרה נכות נוירולוגית בשיעור של 20%. בדו"ח הנוירופסיכולוגי נכתב כי:

"בבדיקה שיתוף הפעולה חלקי מאוד, ולכן לא ניתן להעריך האם יש ירידה קוגניטיבית. ביצע את כל המבחנים ברמה ירודה מאד ולא אופיינית לפגיעה אורגנית. הגמגום פחת במהלך הבדיקה. גם מבחני SVT מעידים על חוסר אמינות של הממצאים".

בהסתמך על האמור בדו"ח זה, על ממצאי הוועדה המפורטים בסעיף 21 לפרוטוקול, ועל העובדה שהמערער סבל מבעיות נפשיות עוד לפני התאונה בהסתמך על מסמכים רפואיים, קבעה הוועדה כי למערער נותרה נכות נוירולוגית בלבד, וכי נכותו הנפשית של המערער אינה קשורה לתאונה.

6.הסמכות לקבוע את דרגת הנכות הרפואית של המבוטח נתונה, מכח החוק, לועדה הרפואית לעררים בלבד ואין בית הדין רשאי להתערב במסקנתה כל עוד לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה.

בענייננו אין כל טעות שבחוק בהחלטת הוועדה, ועל כן דין הערעור להידחות.

הצדדים רשאים לפנות לביה"ד הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה, תוך 30 יום מיום המצאתו.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, יד אייר תשע"ג, 24 באפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: