ברהני נייזגיה נ' יעקב ארביב ואח'

פסק דין

פסק דין

1.לפנינו תביעת התובע, ברהני נייזגיה (להלן: "התובע") כנגד נתבע 1 יעקב ארביב וכנגד נתבע 2 עמישדי ראובן (עמוס) לתשלום פיצויי פיטורין בגין עבודתו בשנים 1994-1996.

2.העובדות הצריכות לעניננו כפי שעולות מן הראיות והעדויות בפני בית הדין

הנתבעים היו בעלי עסק בשם "דודי פאר" התובע עבד בעסקם של הנתבעים בשנים 1994-1996 אז נפרדו דרכיהן של הנתבעים בשל סכסוך בינם והם הקימו שני עסקים נפרדים: :דודי פאר –יעקוב" ו"דודי פאר – עמוס" התובע המשיך לעבוד עד שנת 2007 בעסקו של נתבע 1 אז פוטר בשל מיעוט עבודה ושולמו לו פיצויי פיטורין. התובע טוען כי חישוב הפיצויים שגוי שכן לא חושבו השנים 1994-1996.

3ההליכים בתיק:

ביום 31.05.2009 הגיש התובע תובענה לבית הדין, בגין אי תשלום פיצויי פיטורין עבור השנים 94-96, כן תבע דמי הבראה ופדיון חופשה.

ביום 29.10.2009 התקיים דיון בפני כב' הרשמת וולך , התובע ויתר על תביעתו לפדיון חופשה והבראה בשל התיישנות והצדדים הודיעו כי יגיעו להסדר בנוגע לתשלום הפיצויים אותו יגישו תוך 30 יום לאישור בית הדין. משלא עשו כן, פנה התובע ביום 31.01.2010 בבקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה ונימק כי הנתבעים לא חלקו על עצם קיום החוב אלא חלוקים בשאלה מי מהם חב בתשלום.

ביום 15.03.2010 ניתן פסק דין בהעדר הגנה ובו נפסק כי הנתבעים ישלמו לתובע סך 10,200 ₪ בגין פיצויי פיטורין עבור השנים 1994-1996. פסק דין זה בוטל בהסכמת הצדדים ביום 13.12.2010.

בדיון הוכחות ביום 13.04.11 מחק התובע את תביעתו כנגד נתבע 2 מר עמישדי עמוס מאחר ותביעתו זו התיישנה באשר יחסי העבודה בינהם נותקו בשנת 1996. התובע והותיר על כנה את תביעתו כנגד נתבע 1.

4.דיון והכרעה

אין מחלוקת כי בשנים 1994-1996 עבד התובע בעסקם של הנתבעים ואח"כ משנת 1997 ועד 2007 בעסקו של נתבע 1 "דודי פאר – יעקב". התובע פוטר בשל צמצומים בשנת 2007 ושולמו לו פיצויי פיטורין בסך שלא הוכח בפנינו.

אפשר שהתובע אכן זכאי היה לפיצויים בגין השנים 1994-1996 אולם תביעתו זו לא הוכחה בפנינו מאחר והתובע לא הוכיח מה סכום הפיצויים ששולם לו בפועל בהשוואה אל מול הסכום שצריך היה להיות משולם לו לטענתו.

מנגד, נמצא בפנינו מכתב מיום 18.01.2008 חתום על ידי התובע בו כתוב במפורש "קיבלתי פיצויים כולל חופש ונסיעות עד יום אחרון לעבודתי שזה 01.09.2007 ... ... שדודי פאר יעקוב ארביב לא חייב לברהני שום סכום של כסף"

גם בעדותו בפנינו:

ש: אתה סיימת את העבודה אצל יעקב וקיבלת את כל מה שמגיע לך?

ת: כן, הכל. הוא עזר לי הרבה שניהם אותו דבר בשבילי. (ע' 2 ש' 31-32)

מן האמור עולה כי ככל שנתבע 1 חייב היה כסף לתובע הרי ששילם לו את חובו על פי עדותו של התובע עצמו ועל פי מכתב הויתור שעליו חתם.

5.סיכומו של דבר דין התביעה להידחות.

6.כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, י"ז תמוז תשע"א, 19 יולי 2011, בהעדר הצדדים.