ת"ט
בית משפט השלום כפר סבא
|
16016-02-13
31/03/2014
|
בפני השופט:
צוריאל לרנר
|
- נגד - |
התובע:
סיגל רוזנפלד
|
הנתבע:
מרסלו ברגו
|
פסק-דין |
פסק דין
בפני תביעה שטרית, בסך של 5,000 ש"ח (קרן, לא כולל הוצאות ושכ"ט), שהחלה בהגשת שני שיקים לביצוע בהוצאה לפועל (תיק 1716080128). המבקשת הגישה התנגדות.
הדיון שהתקיים לשמיעת ההתנגדות התנהל באופן בלתי פורמאלי, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, ועל הטענות שעלו בעל פה, שלא לפרוטוקול. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).
אין חולק, כי אשת המשיב מנהלת פעוטון, וכי המבקשת רשמה את בתה התינוקת לפעוטון בסוף חודש אפריל 2012, תוך מסירת שיקים עבור יתרת אותה שנה (עד יולי 2012) ועבור השנה שלאחריה, כדי לשריין לבתה מקום בשנה העוקבת. אין גם חולק, כי בפועל הוציאה המבקשת את בתה מהפעוטון כבר במהלך חודש מאי 2012, שכן חלו שינויים פתאומיים בחייה והיא נאלצה להעתיק את מקום מגוריה. עוד אין חולק, כי אשת המשיב החזירה לה את השיקים של השנה העוקבת, אולם סרבה להחזיר את השיקים של החודשים יוני ויולי של שנת 2012.
בקליפת אגוז, המשיב טוען, כי הוסכם שבכל מקרה של עזיבה מוקדמת אין מחזירים את התשלומים המיועדים לאותה שנה; ואילו המבקשת טוענת, כי לא כך הוסכם, וכי אשת המשיב אף אמרה לה, במעמד החזרת השיקים האחרים, כי יתכן שלא הסבירה לה זאת, אולם כך היא נוהגת תמיד, בכל מקרה של עזיבה מוקדמת.
"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים" (ראה ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).
מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)), לרבות הסיכוי והסיכון הראייתי הניצבים בפני כל אחד מהצדדים.
לאחר ששבתי ובחנתי את טענות הצדדים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את המבקשת לשלם למשיב סך כולל של 2,880 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום; כנגד תשלום זה, יחזיר המשיב למבקשת את כל השיקים שלה שברשותו.
אם לא ישולם הסכום תוך 30 יום, יצבור הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. במקרה כזה, יחודשו הליכי ההוצאה לפועל בתיק 1716080128 לגביית הסכום הפסוק, כאמור לעיל.
ניתן היום, כ"ט אדר ב תשע"ד, 31 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.