ברבי נ' חזן

פסק דין

בפני תביעה ותביעה שכנגד.

למעשה מדובר בשתי תביעות שעניינן נזקי רכוש לרכב שאוחדו לדיון אחד.

עפ"י גרסתו של התובע, במהלך נסיעה במהירות איטית, אשר העריך אותה בין 10-20 קמ"ש במקום סמוך לביתו, נפתחה לפתע הדלת באופן פתאומי על ידי נוסע ובנסיבות אלה נגרמה פגיעה קשה ברכבו ומדובר בנזק בסדר גודל של כ-28,000 ₪.

הנתבע לעומת זאת טוען, כי הוא עצר את רכבו לצורך שליחת עובד מטעמו שאף היה אחראי לפתיחת הדלת לצורך קנייה של משקה במכולת, אותו עובד הספיק לפתוח את הדלת פתיחה לא משמעותית כאשר רגלו נמצאת בשלב מסוים מחוץ לרכב כשלפתע הגיח רכב התובע במהירות (אותה העריך בכ-70 קמ"ש ופגע בצורה קשה ברכב הנתבע, אשר גם ברכבו נזקים בסדר גודל של כ-10,000 ₪.

הצדדים השכילו לסיים את התיק במסגרת קדם משפט ששימש דיון סופי במהלכו שמעתי את גרסתם של שני הנהגים וכן שמעתי את עדותם של שני עדים מטעם הנתבע בלבד.

בנסיבות אלה ניתן פטור ממחצית שנייה של אגרת ביהמ"ש. עדותו של העד העאיל חוג'יראת העובד אצל הנתבע אשר תמכה למעשה בעדות הנתבע לפיה: "הייתי ברכב, הרגל שלי הייתה על המדרכה של הג'יפ, חיכיתי שהמעסיק שלי ייתן לי כסף למכולת, כסף קטן לקנות שתייה ובתוך שנייה בא רכב במהירות ואני נבהלתי. הוא בא במהירות, לא יודע כמה. זה לא נכון שפתחתי פתאום את הדלת, הרגל שלי כבר הייתה בחוץ."

גם אם נתייחס לעדות זו בזהירות, כי מדובר בכל זאת בעובד של הנתבע, אשר היה אחראי לפתיחת הדלת, בא עדותה של העדה, הגברת נאהד חטיב וטרפה את הקלפים בתיק זה.

עדות זו הייתה אמינה ביותר, מדובר בעדת ראייה למקרה שהייתה מחוץ לרכב והגם שהעאיל מוכר לה (היא חברתה של אחותו מזה 10 שנים) עדותה לא השאירה מקום לספקות ונתתי בה אמון מלא.

עפ"י עדותה: "ראיתי את העאיל באוטו ורציתי להגיד לו שלום כי אני מכירה אותו, ראיתי אוטו מגיע במהירות שדפק את הדלת והוא לא עצר. הוא נסע במהירות גדולה, אני פחדתי על העאיל ולא על האוטו. הדלת הייתה פתוחה קצת, לא הרבה."

עדות זו מצביעה על כך שיש לתת אמון בגרסת הנתבע ולא בגרסת התובע ואולם למעלה מזה, גם עדותו של הנתבע נשמעה הייתה סבירה יותר ואמינה יותר מעדותו של התובע.

התובע ציין בהתחלה, כי נהג במקום במהירות של 10 קמ"ש, מהירות שבנסיבות אותן הוא עצמו תיאר, לא יכלה לגרום בשום פנים ואופן לנזקים החמורים שנגרמו בשני הרכבים.

גם כאשר תיקן את עדותו ל-20 קמ"ש, לא משתנה העובדה שבמהירות שכזו לא היו יכולים להיגרם הנזקים והדעה נותנת, כי המהירות בה נסע הייתה גבוהה הרבה יותר.

זאת גם בשים לב לעובדה שהוא מתגורר במקום ומכיר את תנאי הדרך והמקום.

גם מיקום הנזקים, בניגוד מוחלט לעמדת ב"כ של התובע, תומכים דווקא בגרסתו של הנתבע ולא בגרסת התובע, כי מדובר היה בדלת שהייתה פתוחה במעט, כאשר התובע הגיע במהירות ולמעשה היה הגורם המשמעותי ביותר לקרות אירוע התאונה.

יש לציין, כי הצלבתי גם בין העדויות שבין הנתבע ובין העובד שלו וגם בעדויות אלה לא נמצאו סתירות כולל בכל הקשור לפגיעה שהייתה ברגלו של העד שאך "אלילת המזל" הביאה לכך שלא נפגע חמורות כתוצאה מתאונה זו.

התוצאה אפוא שדין התביעה של ברבי להידחות ודין התביעה של חזן להתקבל.

עם זאת, אני סבור שבנסיבות העניין יש להשית רשלנות תורמת נמוכה על חזן ואסביר:

חזן, כאשר עצר את הרכב ואחת היא אם הרכב הוא עם מנוע דומם או לחילופין או פועל, העצירה נעשתה במקום שאסור היה למר חזן להימצא בו. מדובר במקום שיש בו סימון של "אדום-לבן" על המדרכה, מקום צר מאוד שמהווה סיכון מבחינה זו שרכבים נשארים לעמוד במקום זה.

אילו היה מדובר "בחנייה" ממש ולא רק בעצירה לצורכי קנייה של דבר כזה או אחר, כפי שלמדתי מעובדות המקרה, הייתי משית רשלנות תורמת גבוהה יותר ואולם בנסיבות שבמהלכן הייתה רק עצירה ולאחר שנתתי אמון בגרסת הנתבע והעד מטעמו, לאור העובדה שעצרו במקום שאסור לעשות כן, אך המנוע היה כאמור עובד ולפני נסיעה, אני אשית רשלנות תורמת מינימאלית בשיעור 10%.