בראנשטיין ואח' נ' גדרון ואח'

פסק דין

תביעת פינוי ותביעות כספיות הדדיות הנובעות מהסכם שכירות שנכרת בין הצדדים.

א. מבוא:

1.התובעת 1 הינה בעלת דירה הנמצאת ברחוב טשרניחובסקי בחיפה (להלן: "הדירה").

התובעת 2 (להלן: "ראומה") היא נכדתה של התובעת 1.

התובעת 3 (להלן: "מרים") הינה בתה של התובעת 1 ואמה של ראומה.

2.ראומה ומרים פעלו בשמה של התובעת 1 בקשר לארועים נשוא תיק זה.

3.הנתבעים 1 ו-2 היו במועדים הרלבנטים בני זוג.

4.ביום 21/7/05 נחתם הסכם שכירות בין ראומה לנתבעת 1 (להלן: "שושנה") לפיו הושכרה הדירה לנתבעים 1 ו-2. תקופת השכירות ע"פ הרשום בהסכם היתה לשנה אחת מיום 21/7/05 ועד 21/7/06 כאשר ניתנה אופציה להאריך את ההסכם לשנה נוספת, עד ליום 21/7/07.

5.המו"מ בקשר להשכרת הדירה, עובר לחתימת ההסכם, נערך בין ראומה לבין שושנה ובן זוגה - הנתבע 2 (להלן: "אדי"), כאשר מרים ובעלה מקבלים עדכונים ונדרשים לאשר נושאים שונים שעלו במהלך המו"מ בין הצדדים.

6.על אף שהמו"מ נערך עם שושנה ובן זוגה אדי, בקשו הנתבעים בסיומו של המו"מ כי רק שושנה תחתום על ההסכם כשוכרת, ואילו אדי יחתום כערב, ואולם אדי אינו חולק על כך כי יש לראות גם אותו כמי ששכר את הדירה יחד עם שושנה על אף שלא חתם על ההסכם כשוכר.

7.הנתבע 3, שהינו חתנה של שושנה, חתם כערב הן על הסכם השכירות והן על שטר חוב.

8.בסיום שנת השכירות הראשונה מימשו הנתבעים את האופציה והודיעו על רצונם להאריך את ההסכם בשנה נוספת.

9.בחודש 5/07 (כחודשים לפני תום שנת האופציה – שנת השכירות השניה) פנו התובעות, באמצעות בא כוחן, לנתבעים והודיעו על ביטול הסכם השכירות נוכח הפרתו על ידי אדי בשל בניה בלתי חוקית שבצע בדירה (משטח בטון ומחסן) – בניה שבגינה הוגש כתב אישום גם כנגד התובעת 1.

כן דרשו התובעות מהנתבעים לפנות את הדירה לאלתר.

10.בתגובה למכתב זה ענה בא כוחם הקודם של הנתבעים כי בכוונת הנתבעים להמשיך ולהחזיק בדירה במשך שנת שכירות נוספת אחת מאחר ולשיטתם מאפשר הסכם השכירות, לאור ניסוחו, שתי הארכות של שנת השכירות הראשונה (דהיינו תקופה כוללת בת 3 שנים ולא של שנתיים).

11.בחודש 6/08 (קרוב לסיומה של שנת השכירות השלישית) נעשתה פניה נוספת של התובעות לנתבעים בדרישה לפנות את הדירה עד ליום 31/7/08, ואולם גם במועד זה לא פינו הנתבעים את הדירה, ומכאן התביעה דנן.

12.המחלוקת העיקרית עניינה משך תקופת השכירות אשר הוסכמה בין הצדדים: התובעים טוענים כי הסכם השכירות משקף את מה שהוסכם בין הצדדים כך שתקופת השכירות עמדה על שנה אחת בתוספת אופציה להאריך בשנה נוספת, ולכל היותר, ע"פ שיטת הנתבעים עצמם, היה מקום לייתן שנה נוספת, כך שהתקופה הכוללת היא 3 שנים שהסתיימו כבר ב-7/08.

13.הנתבעים טוענים, מנגד, כי הסכם השכירות נחתם מטעמים פורמאליים בלבד, כאשר מה שמחייב את הצדדים היא הסכמה שניתנה להם בע"פ, לפיה התחייבו ראומה ואביה בפני הנתבע, להשכיר את הדירה לתקופה ממושכת בת 10 שנים.

14.בצד תביעת הפינוי העלו התובעות גם דרישות כספיות כמפורט להלן: