בראז נ' עיריית חדרה

החלטה

בפני בקשה לביטול צו הריסה מנהלי ועיכוב ביצוע צו זה אשר הוצא ע"י יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה והודבק על המבנה ביום 12/07/11.

על פי הצו על המבקש להרוס את המבנה שהוקם על קרקע חקלאית ללא היתר בניה במקרקעין הידועים כגוש 10583 חלקה 60 בעיר חדרה. תצהיר מטעם מהנדס הוועדה לתכנון ולבניה חדרה, מר אבישי קימלדורף הוגש ביום 22/06/11.

המבקש מעלה שלוש טענות כנגד בטלות צו ההריסה המנהלי:

הראשונה – לטענת המבקש תצהירו של מהנדס העירייה כי טרם חלפו 60 ימים מיום שנסתיימו העבודות אינה נכונה, ועד למועד המצאת צו ההריסה חלפו למעלה משלושה חודשים, לפיכך דין צו ההריסה להתבטל.

השנייה- המבקש טוען כי הוא ביצע חיזוק של המבנה ולא חרג מתחומי המבנה, אלא הוסיף שכבת בטון וברזל על הגג הקיים.הוספת העמודים והתקרה אינה משנה את תוואי הקרקע ומדובר בבניין שהוקם לפני קום המדינה ומשמש לצורכי שמירה על הבאר. לעניין הפרגולה טוען המבקש כי הוא החליף וחידש את העצים אשר היו רקובים, והמבנה נשאר כפי שהיה אך משופץ. השיפוץ שערך, לטענתו נובע ממניעים בטיחותיים למניעת סכנה להולכי הרגל במקום.

השלישית- המבקש טוען כי בניגוד לסעיף 238א(ד)(3). לא פורט איזה חלק מהבניין צריך להרוס .

לטענת המשיבה בהתאם לתקנה 2(א)(ג) לתקנות התכנון והבנייה סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי) התש"ע-2010 בהעדר תצהיר של איש מקצוע יש לדחות הבקשה על הסף.

מדובר בעבודות הטעונות היתר בנייה שנתבצעו במהלך חודשים יוני-יולי בהן ניצוקו במקרקעין עמודי בטון ותקרה בשטח של 140 מ"ר מעל התקרה הקיימת, מעליה נבנה מעקה "עשוי בלוקים" , כמו כן נבנתה פרגולה ונוצק יסוד עובר סביב המבנה.

מדובר בעבירה עפ"י ס' 204 לחוק ובהעדר תיק בנייה והיתר. בביקורים שערך המפקח במקרקעין עלה כי המבקש מפר את צו ההפסקה מיום 22/6/11 וכי עבודות הבנייה ממושכות ולכן ביום 12/7/11 הוצא צו ההריסה. המשיבה צרפה תמונות של העבודות שבוצעו במקום.

בתשובה טען המבקש כי המבנה קיים שנים רבות והמשיבה שניהלה נגדו הליכים רבים בענייני תכנון ובנייה לא פעלה מעולם כנגד המבנה. התנהלותה מהווה שיהוי אשר גרם למבקש להסתמך על המצב הקיים.

הטענה בדבר הגשת תצהיר איש מקצוע אינה רלוונטית שכן המבקש לא טען כי קיים סיכוי לקבלת היתר, ומדובר בעבודות חיזוק המבנה בלבד. ממילא אין יכולת להרוס את מה שהוסף.

דיון

לעניין ביטולו של צו ההריסה המנהלי:

סעיף 238 א' (ח) לחוק התכנון והבנייה מעניק לבית המשפט סמכות לבקר חוקיותם של צווי

הריסה מנהלים שהוצאו וקובע את העילות לביטול צו הריסה מנהלי.

"לא יבטל בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת."

נטל ההוכחה בדבר הפגם בהוצאת צו ההריסה המנהלי מוטל על כתפי המבקש.

על היקף הביקורת השיפוטית על צווי הריסה מינהליים נקבע כי:

" סעיף 238א הקנה זכות ערעור לבית המשפט. אולם המחוקק הגביל את סמכות התערבות של בית המשפט. בית המשפט אינו שב ובוחן את השאלה הרחבה, שעמדה בעיקרה לפני הרשות המינהלית, ואינו נכנס בנעליה. הוא גם אינו בגדר רשות שיפוטית, הבוחנת, למשל, אקט עונשי, והיכולה, לדוגמה, לתת את דעתה לנסיבות אישיות חדשות. בית המשפט הוגבל מבחינת הטעמים, שבעטיים הוא יכול לבטל או אפילו להתלות את צו ההריסה המינהלי לשניים בלבד, ואם מתקיים האחד מן השניים, קמה לבית המשפט הסמכות להפעיל את שיקול-דעתו ולבטל או להתלות את הצו."