בר-ששת נ' לנג ואח'

פסק דין

1.התובע והנתבע מס' 1 הם בעלי כלי רכב פרטי.

הנתבעת מס' 2 היא חברת הביטוח שביטחה את השימוש ברכבו של הנתבע מס' 1.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 13/10/2010, התובע נהג ברכבו בדרך לירושלים, ותוך כדי נסיעה איטית, עקב עומס תנועה, פגע ברכבו מאחור רכב הנהוג על ידי הנתבע מס' 1, והדף אותו לעבר הרכב שנסע לפניו, באופן שרכבו של התובע ניזוק גם מקדימה וגם מאחורה.

3.הנתבעת מס' 2 שילמה את הנזקים שנגרמו לתובע במוקד הנזק האחורי ברכבו, וטענה כי לפי גירסת הנתבע 1, המבוטח שלה, הוא אומנם פגע ברכב התובע מאחור, אך לא הדף אותו לעבר הרכב שהיה לפניו, וממילא אין הנתבעים אחראים למוקד הנזק הקדמי ברכב התובע.

4.התביעה היא על ההפסדים שנגרמו לתובע עקב הפעלת פוליסת הביטוח המקיף שלו, כינון השתתפות עצמית, וכן ירידת ערך לפי חוות דעת שמאי, ובסה"כ 2815 ₪.

בנוסף טוען התובע כי הוא טרם פוצה על הנזק הקדמי ועל חלק שכר טירחת השמאי הנוגע לאותו נזק, בסכום של 9333 ₪ בסה"כ.

5.בדיון שהתקיים בפני התברר שהתובע כבר פוצה על הנזק בקדמת הרכב שלו על ידי חברת הביטוח שלו, חברת מנורה, ששילמה לו את שמגיע לו בניכוי ההשתתפות העצמית, והגישה תביעה נגד הנתבעים כאן בהליך נפרד בבית משפט השלום בתל-אביב (תיק 6176-05-11).

6.בנסיבות אלו, נזקו של התובע הוא רק בסך של 2815 ₪, שהרי על שאר הנזקים הוא כבר פוצה על ידי שתי חברות הביטוח.

7.בנסיבות אלו, שאלת האחריות לנזק בחזית הרכב איננה רלוונטית, אם כי אני נוטה להעדיף את גירסת התובע על פני גירסת הנתבע.

בכל אופן, כתוצאה מהפגיעה נגרמו לתובע הנזקים של הכינון ושל ההשתתפות העצמית, וכן נגרמה ירידת ערך כמפורט בחוות דעת השמאי, והתוצאה היא שאני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובע את הסך של 2815 ₪, בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום התאונה 13/10/2010 ועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא עותק פסק-הדין לצדדים, ומוסבר להם שניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום מהיום.

ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ב, 10 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: