בר"ע על הוראה על המשך הליך התיאום ההורי ועל דחיית הבקשה לכפיית הסדרי ביקור במרכז קשר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת א. ז'יטניצקי רקובר, בתמ"ש 23911-02-10), מיום 31.10.16, במסגרתה הורה בית המשפט קמא על המשך הליך התיאום ההורי בין הצדדים ועריכת בדיקת מסוגלות הורית, ודחה את עתירותיו של המבקש לכפיית הסדרי ביקור במרכז קשר עם בתו, מינוי עו"ס לחוק הנוער ו/או הוצאת הקטינה למרכז חירום ומינוי אפוטרופוס לדין.

העובדות הצריכות לעניין

המבקש והמשיבה הינם בני זוג לשעבר והוריה של הקטינה ח.ר., בת 10.5 שנים כיום (להלן: "הקטינה"). הצדדים מנהלים הליכים משפטיים בבית המשפט קמא, מזה כשבע שנים, בעניינים הנוגעים למערכת היחסים שלהם, וכן בעניינים הנוגעים לקטינה.

כבר בתחילת הסכסוך עלתה לפני בית המשפט קמא תמונה קשה לפיה המאבק הקשה שמנהלים הצדדים משפיע באופן ניכר על מצבה הנפשי של הקטינה, האוהבת את הוריה ורוצה לרצות כל אחד מהם.

לאור מצבה הנפשי הופנתה הקטינה ע"י בית המשפט קמא לטיפול פסיכולוגי ומונו מומחים רבים שטיפלו בה ובצדדים.

ביום 21.11.14 ניפגש ביהמ"ש קמא פעם שניה עם הקטינה, ביחידת הסיוע. הרושם שנוצר מהפגישה היה שמצבה של הקטינה הידרדר מאז הפגישה הראשונה בשל המאבקים הקשים שמנהלים הצדדים. בעקבות כך  החליט בית המשפט קמא לחייב את הצדדים לחדש מיד את הטיפול הפסיכולוגי לקטינה במכון ת.ל.ם, בו טופלה, והורה שהקטינה תיבדק על ידי פסיכיאטר אשר יחליט האם יש צורך באבחון  פסיכודיאגנוסטי. כן נדרשו הצדדים לפנות להליך של גישור אצל איש טיפול.

הצדדים לא קיימו את החלטת בית המשפט קמא - הטיפול הפסיכולוגי לקטינה לא חודש, הצדדים לא פנו לפסיכיאטר ולא פנו לגורם טיפולי שיגשר ביניהם.

בחודש פברואר 2016 הודיעה המשיבה לבית המשפט קמא שהקטינה מסרבת להיפגש עם המבקש עקב אירוע כוחני שאירע  מספר ימים קודם לכן במהלך הסדרי הראיה עמו וכי הקטינה משמיעה איומים אובדניים. בנסיבות אלו הורה בית המשפט קמא על ביצוע מידי של בדיקה פסיכיאטרית לקטינה במסגרת הרפואה הציבורית או בבית חולים פסיכיאטרי לילדים.

ביום 16.2.16 נבדקה הקטינה בבית חולים שלוותה וממצאי הבדיקה היו כדלקמן: