בר"ע על דחיית בקשה לזימון עדים-רופאים וצמצום גביית עדות של רו"ח

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת א' מירז), מיום 18/12/14 בתמ"ש 49818-12-11.

2. לאחר שעיינתי בבקשה החלטתי כי היא מצריכה תשובה בכתב, וזו אכן הוגשה. בהמשך התייצבו הצדדים לפני לשם השלמת טיעונים.

החלטת בית משפט קמא:

3. ההחלטה ניתנה בגדרי תביעה שהגישה המבקשת ביום 27/12/11, בבית משפט קמא, כנגד המשיב ובמרכזה של זו הסכם גירושין שערכו הצדדים ביום 18/4/07 ואשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין בתמ"ש 20290/06.

            הסכם הגירושין נערך באמצעות מגשר מוסכם, לאחר שהמבקשת הגישה בשנת 2006 תביעה רכושית לפני בית משפט קמא (התביעה המקורית להבדיל מהנוכחית). אין חולק כי ביסודו של הסכם זה עיקרון ברור ומוצהר כי כל רכושם של הצדדים יאוזן ביניהם באופן הוגן ושוויוני על בסיס מידע אמיתי ומלא שעמד לרשות שניהם, ביחס לזכויות הכספיות והאחרות שצברו הצדדים במהלך חיי הנישואין. כך למדים מסעיף 8 להסכם הקובע כי מעבר להסדרים הספציפיים להסכם, ישאר כל אחד מהצדדים עם זכויותיו תוך ציון העובדה כי ההסדר הרכושי אליו הגיעו כפוף לגילוי המלא של הזכויות. וכך נאמר בסיפא של אותו סעיף:

"... ישארו ברשותו ובבעלותו של הצד שעל שמו הם רשומים, והצד האחר מוותר בזאת על כל טענה, תביעה או דרישה שבנידון, ובלבד שהזכויות עמדו לנגד עיני הצדדים ערב חתימת ההסכם".

4. בתביעתה טענה המבקשת כי ההסדרים הרכושיים בהסכם הגירושין התבססו על אותה הנחת מוצא עליה עמדתי לעיל בדבר גילוי מלוא המידע הנכון והאמיתי בנוגע לנכסים והזכויות של שני הצדדים במשותף האחד כלפי השני, לרבות גילויים של אלה לפני רואה החשבון אליו פנו הצדדים בהסכמה לשם הערכת שווי העסקים השונים שהיו על שם המשיב. אלא שלטענת המבקשת נתגלה לה מאוחר יותר, כי המשיב הסתיר ממנה מידע ביחס לזכויות והחזקות כספיות שונות. הגילויים האמורים הבהירו למבקשת, כך לטענתה בתביעתה, כי בניגוד למה שהובטח לה על ידי המשיב בעת הליכי הגישור לקראת חתימת הסכם הגירושין, הוא הונה אותה וסובב אותה בכחש, ובניגוד לנטען או למוצהר – כביכול ההסכם הנ"ל מהווה איזון אמיתי והוגן של הנכסים המשותפים, הרי שבפועל היא נושלה מזכויותיה.

            המבקשת טענה בתביעתה לתרמית וכי לו ידעה על הזכויות הנוספות שהוסתרו ממנה וכן ידעה השווי האמיתי של הרכוש והזכויות השונות, היא הייתה עומדת על כך כי ההסכם יכלול איזון אמיתי של רכוש זה.

            משום כך טענה כי תביעתה נועדה לתקן את אותה תוצאה בלתי צודקת של הסכם גירושין שנערך בעקבות תרמית, ואין כל תחולה לאותו ויתור שעשה כל צד על פי אותו הסכם, מלתבוע או לדרוש בעתיד זכויות כלשהן, ומשאלה לא עמדו לנגד עיניה ערב החתימה.

5. במסגרת סעיף 79 לתביעתה פירטה המבקשת את "העתירות והסעדים" כדלקמן: גילוי מסמכים ומתן חשבונות; מינוי מומחה מטעם בית המשפט לשם קביעת שוויין האמיתי של כלל הזכויות לרבות הערכת שווי זכויות בעסקים על סמך המידע והנתונים הרלבנטים ובשיטה המתאימה להערכה; להורות על ביצוע של סעיף 8 להסכם ולקבוע כי אי גילוי המידע בדבר היקף ושווי זכויות הנתבע מהווה הפרה של סעיף זה ומעניק למבקשת זכות לעתור למחצית מזכויותיו; לחלופין, להורות על ביטול חלקי של ההסכם; לחלופין לקבוע כי אין לאכוף את ההוראה בהסכם הגירושין לפיה ישאר כל אחד מהצדדים בעלים של הזכויות הרשומות על שמו וההוראה בדבר העדר תביעות; לחלופין, לקבוע כי על המשיב לפצות את התובעת בסכום שלא יפחת ממחצית שוויין האמיתי של הזכויות; ליתן כל סעד זמני או קבוע שיידרש וכן רשות לפיצול סעדים.