פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב – יפו (השופטת דפנה חסון זכריה; ב"ל 62570-03-16) בו נדחה ערעור המבקשת על החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) (להלן – הוועדה) אשר קבעה כי המבקשת לא איבדה 50% מכושרה להשתכר.

2. הוועדה התכנסה ביום 8.1.17, רשמה את טענות המבקשת, וסיכמה ממצאיה כדלקמן:

   "חברי הוועדה עיינו בתיק ושוחחו עם התובעת ועורך דינה. התובעת שנכותה העיקרית עודף משקל 20% ויתר נכויותיה בתחומים שונים הינם בשיעור נמוך וכל היותר 10%.

   על פי שיעור נכויותיה שנקבעות בוועדת עררים ובהתחשב בהשכלתה ובעבודתה הקודמת מסוגלת התובעת לעבוד במשרה מלאה בעבודות שאינן כרוכות בלחץ נפשי וללא פעילות גופנית עבודות כגון: הוראה פרטנית, בספריה מענה טלפוני והרחיב את פעילותה בתחום טיפול בדמיון מודרך בו עובדת היום. הוועדה עיינה בדו"ח עובדת השיקום מתאריך 4/2/16 ואינה מקבלת את המלצותיה מהסיבות שפורטו לעיל.

   הוועדה דוחה את הערר."

    

3. בבקשה שלפני טוענת המבקשת כי בהחלטת הוועדה נפלו הטעויות הבאות: הועדה לא התייחסה למכלול הליקויים של המבקשת והשפעתם על כושר העבודה, לגילה של המבקשת, לחוות הדעת של פקידת השיקום.

4. לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל חומר התיק מצאתי כי דין הבקשה להידחות. אלה טעמיי:

   • הוועדה הסבירה כי אינה מקבלת את המלצת פקידת השיקום, וכן התייחסה לליקוים הרפואיים של המבקשת תוך שהדגישה כי נכותה העיקרית הינה עודף משקל ויתר נכויותיה הינן בשיעור נמוך.

   • אשר לעניין הגיל - אכן דומה כי נפלה טעות בהחלטת הוועדה בהעדר התייחסות לגילה של המבקשת, ילידת שנת 1955, וזאת בהתאם להלכת מוהרה. יחד עם זאת, הוועדה בהחלטתה קבעה כי המבקשת תוכל להשתלב בעבודות כגון: "הוראה פרטנית, בספריה, מענה טלפוני ותרחיב את פעילותה בתחום טיפול בדמיון מודרך בו עובדת היום..". מדובר בעבודות אשר בתחום הכשרתה של המבקשת כמורה (מחנכת בבית ספר יסודי) או שאינן דורשות הכשרה חדשה (טיפול באמצעות דמיון מודרך) ובכך ישנו למעשה מענה לשאלת השפעת גילה של המבקשת על כושר עבודתה. שכן, ככלל השפעת הגיל נבחנת, בין היתר, לגבי היכולת לשנות את העיסוק. לפיכך, בנסיבות העניין ובשונה מהמקרה בעניין רוסתמי עליו נסמכת המבקשת אין באי התייחסות הוועדה מפורשות לגיל המבקשת טעות משפטית המצדיקה את החזרת עניינה לוועדה.