בר"ע 61075-06-14 חשמלית ריידר בע"מ נ' טל ליבמן

השופטת אביטל רימון-קפלן

1.לפני בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת מיכל לויט; סע"ש 2313-04-13) מיום 10.6.14 שבה נדחתה בקשת המבקשת לביטול הסכם הפשרה שבינה לבין המשיב, לו ניתן תוקף של פסק דין.

הרקע לבקשה

2.ביום 2.4.13 הגיש המשיב תביעה נגד המבקשת בגין זכויות שונות המגיעות לו לטענתו בגין תקופת העסקתו על ידי המבקשת וסיומה. לאחר הליך גישור שהתקיים בפני המגשר מר גמליאל, הגיעו הצדדים להסכם פשרה (להלן-הסכם הגישור) אשר ניתן לו תוקף של פסק דין ביום 10.2.14.

3.ביום 16.2.14 הגישה המבקשת לבית הדין האזורי בקשה למתן הוראות, במסגרתה טענה כי בהסכם הגישור נקבע כי על המבקשת לשלם למשיב סכום כולל של 50,000 ₪, כי המבקשת העבירה למשיב סכום של 10,000 ₪ בטרם הוגשה התביעה, וכי להבנתה סכום זה צריך להיכלל בתוך 50,000 השקלים אותם היא אמורה לשלם למשיב ולא בנוסף להם. לאחר קבלת תגובת המשיב נתן בית הדין החלטה כי: "הסכם הגישור נחתם על ידי הצדדים ובאי כוחם. אין להוסיף ולקרוא דברים לתוך ההסכם, שלא פורטו בנוסחו הקיים. הבקשה למתן הוראות נדחית."

4.ביום 25.3.14 הגישה המבקשת לבית הדין האזורי בקשה להכריז על ביטול הסכם הגישור. בבקשתה חזרה המבקשת על טענתה כי סברה שהסכם הגישור כלל את הסכום של 10,000 ₪ אותו העבירה עוד קודם לכן למשיב, ומשאין הדבר כך, יש לראות בהסכם הגישור הסכם שנכרת בטעות ומשכך יש לבטלו. הבקשה הועברה לתגובת המשיב שהתנגד למבוקש מטעמיו.

ביום 10.6.14 נינתה החלטת בית הדין לפיה: " ...הסכם הפשרה ברור ואינו כולל כל הוראה בדבר הכללת 10,000 ₪ במסגרת הסכומים שישולמו על פיו. שני הצדדים היו מיוצגים על ידי עורכי דין בהליך הגישור. הבקשה נדחית".

5.על החלטה זו הגישה המבקשת את בקשת רשות הערעור שלפני.

טיעוני המבקשת

6.בבקשתה חוזרת המבקשת על טענתה כי עוד לפני שהוגשה התביעה היא העבירה למשיב סכום של 10,000 ₪ וכי היא טעתה לחשוב שההסכמה שנוסחה בין הצדדים כללה בחובה את סכום זה. משכך טוענת המבקשת כי התקשרותה בהסכם נבעה מטעות שלה ושל בא כוחה שאלמלא אותה טעות לא היו חותמים על הסכם הגישור, ועל כן לטענתה, היה מקום להורות על ביטול הסכם הגישור מכח הוראות סעיף 14 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973.

הכרעה

7.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובכלל החומר שצורף, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.

8.בקשה לביטול הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין, על יסוד טענה לפגם בכריתתו, כפי המקרה בענייננו, יש להגיש בהליך של תובענה נפרדת ועצמאית [ראו: ע"ע 300058/98 עזרא נגקבר – שמואל כהן (מיום 29.3.2000); דב"ע נב/3-199 כיפה בע"מ – יעקב בן עמי, פד"ע כה (1) 97). תובענה זו מחייבת, לפי הפסיקה, בירור עובדתי והגשת ראיות ככל תביעה רגילה.

משכך הגשת בקשה לביטול ההסכם וכן הגשת בקשה רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה זו, אינה ההליך המתאים.

ככל שהמבקשת מעוניינת בביטול פסק הדין עליה לפתוח בהליך מתאים.