בר"ע 51093-06-14 אוהב ציון נ' ע. יס - אור בע"מ ואח'

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה 

1.לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בירושלים (סגן הנשיאה אייל אברהמי; ת"צ 9239-07-10), מיום 11.6.14, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לצירוף ראיות חדשות.

2.לאחר שניתנה לצדדים אפשרות להתייחס לכך, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור, על פי תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991.

3.הרקע לבקשה:

א.המבקש (להלן – המערער) הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבות, בטענה של אי תשלום פנסיה. אחת המחלוקות נוגעת לשאלת היריבות מול המשיבה 3, כאשר לטענת המערער "למעשה מדובר ב'אותה הגברת' – ע. יס-אור ומוקד יסעור חד הן".

ב.לאחר סיום שמיעת הראיות ביום 3.4.13, הורה בית הדין לצדדים לבדוק את מעמדה המשפטי של המשיבה 1. ביום 28.7.13, ולאחר שניתן צו פירוק כנגד המשיבה 1 ביום 14.7.13, הגיש המערער "בקשה לצירוף ראיות חדשות שהתגלו בעקבות הדיון בבקשת הפירוק".

ג.ביום 6.1.14, ולאחר שמיעת עמדת המשיבה 3 בקשר לכך, ניתנה החלטה המקבלת את הבקשה להוספת ראיות (בהסתייגות מהטענות העולות ממנה כנגד ב"כ המשיבה 3), והמשיבה 3 התבקשה להודיע אם היא מבקשת לקיים חקירות על הראיות החדשות.

ד.ביום 19.1.14 הודיעה המשיבה 3 כי היא מתנגדת להגשת הראיות החדשות בלא חקירה נגדית עליהן, ובלא מתן אפשרות להבאת תצהירים נגדיים וחוו"ד מומחה. המשיבה 3 לא הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 6.1.14.

ה.ביום 11.6.14 – ולכאורה בלא שהתבקש עיון מחודש בהחלטה מיום 6.1.14 – ניתנה החלטה נוספת של בית הדין האזורי, אשר דוחה את הבקשה להגשת ראיות חדשות, בהתחשב בין היתר במועד הגשת הבקשה (לאחר סיום שלב הבאת הראיות) ובלא התייחסות להחלטה הקודמת מיום 6.1.14.

ו.המערער הגיש ביום 15.6.14 בקשה לעיון חוזר (ובמקביל בקשה, שהתקבלה, להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 11.6.14 עד לאחר קבלת החלטה בבקשה לעיון חוזר). בהחלטתו מיום 4.11.14 קבע בית הדין האזורי כי "לאחר שבחנתי שוב את האמור בהחלטה מיום 11.6.14, הבקשה לעיון מחדש נדחית, מהטעמים שפורטו בהחלטה שם בהרחבה ואין מקום להוסיף ולעסוק בהם שוב". בשל כך הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנינו, בהתייחס להחלטה מיום 11.6.14.

טענות הצדדים

4.בבקשת רשות הערעור טוען המערער כי בית הדין האזורי שגה משלא התיר את צירוף הראיות החדשות; לא הזכיר כלל בהחלטתו את ההחלטה מיום 6.1.14 בה קיבל את הבקשה לצירוף ראיות; ולא הסביר את הטעם לשינוי עמדתו. המערער מדגיש כי הראיות אותן הוא מבקש לצרף תומכות בטענתו כי המשיבות 1 ו – 3 הן למעשה ישות משפטית אחת, ומאפשרות לפיכך להוכיח את קיומם של יחסי עובד ומעביד בין המשיבה 3 לבין המערער ושאר חברי הקבוצה – הוכחה שהינה חיונית בהתחשב בהיותה של המשיבה 1 בהליכי פירוק. המערער מדגיש כי הראיות החדשות הובאו לידיעתו לאחר שהסתיים שלב שמיעת הראיות בהליך העיקרי, ובעקבות דיון שנערך ביום 14.7.13 בו נדונה בקשת הפירוק בעניינה של המשיבה 1. משכך הגיש את הבקשה לצירוף ראיות חדשות רק ביום 28.7.13 ולא יכול היה להגישה קודם לכן.

5.המשיבה 3 טוענת כי בית הדין האזורי דחה באופן מנומק בקשה לעיון חוזר בהחלטתו מיום 4.11.14, וזאת לאחר שהמערער הסב את תשומת לבו להחלטה מיום 6.1.14. עוד מציינת היא כי בית הדין האזורי היה רשאי לשנות את החלטתו מיום 6.1.14, שכן מדובר בהחלטת ביניים אשר אינה יוצרת מעשה בית דין, וממילא ההחלטה נכונה גם לגופה שכן אין כל הצדקה לאפשר צירוף ראיות נוספות בשלב מאוחר זה.