בר"ע 49725-09-16

השופטת רונית רוזנפלד

1.לפנינו בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע מיום 4.9.16, שניתנה בנוגע לבקשת המבקש להפנות שאלות הבהרה למומחה היועץ הרפואי שמינה בית הדין האזורי (השופט צבי פרנקל; ב"ל 34973-01-15).

2.בהחלטתו קבע בית הדין האזורי ב'פתקית', כך: "לאחר שבחנתי את הבקשה אינני מתיר את השאלות 1 ו-2. אני מתיר את השאלות השלישית הרביעית. השאלה השישית תנוסח כך שהאם יש במכתבו של ד"ר דבי רונן כדי לשנות את חוות הדעת. אינני מתיר את השאלה השביעית. אני מתיר את השאלה השמינית. אינני מתיר את השאלות 9-12 מאחר שאין בשאלות אלו כדי להבהיר את חוות הדעת. באשר לשאלה 13 המומחה השיב לשאלה זו בחוות דעתו ובתשובותיו".

3.בבקשתו למתן רשות ערעור טען המבקש כי יש חשיבות להפניית כלל השאלות, כמקשה אחת, למומחה. אין בשאלות חזרה על תשובות שניתנו בחוות הדעת ואין מדובר בשאלות 'פולמוסיות' שיש בהן להטיל דופי במומחה.

4.בהחלטת בית הדין מיום 22.11.16 הוצע לצדדים להגיע להסכמה, לפיה "התיק יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שישוב וייתן דעתו לשאלות ההבהרה מושא הבקשה, שלא הותרה הפנייתן למומחה. בית הדין ינמק החלטתו".

כמו כן התבקשו הצדדים להודיע על עמדתם לעניין דיון בבקשה על יסוד הטיעונים בכתב כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות, וזאת בהתאם להוראת תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.

התייחסות הצדדים כאמור התבקשה נוכח הקושי המתעורר לדון בבקשה ולהכריע בה, בהיעדר הנמקה של בית הדין האזורי להחלטתו.

5.ביום 29.11.16 הודיע המוסד לביטוח לאומי כי הוא מסכים להצעת בית הדין להחזרת התיק לבית הדין האזורי, רק לצורך הנמקת החלטתו בנוגע לשאלות שלא הותרה הפנייתן למומחה.

ביום 5.12.16 הגיש המבקש את תגובתו בה ביקש כי התיק יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שתינתן החלטה חדשה בבקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה, לאחר שתינתן לצדדים הזכות להוסיף טיעון בישיבה שתקבע לעניין זה, לפני בית הדין האזורי.

הצדדים לא הודיעו על עמדתם לעניין הוראת תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.

6.משלא הגיעו הצדדים להסכמה, ומשניתנה להם אפשרות להביע עמדתם בנוגע לאופן הדיון בבקשה ובהתאם לסמכות הנתונה לנו לפי הוראת התקנה כאמור, החלטנו לדון בבקשה למתן רשות הערעור שהגיש המבקש כבערעור, בהתאם לקבוע בתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.

7.לאחר שעיינו בכלל החומר שנפרש לפנינו במסגרת בקשת המבקש ותגובת המוסד לבקשה, ובכלל המסמכים הרלוונטיים מתיק בית הדין האזורי, ולאחר ששקלנו את האמור בתגובות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי נכון יהיה להחזיר את הדיון בבקשה לבית הדין האזורי על מנת שישוב וייתן דעתו לשאלות שלא התיר הצגתן למומחה, וינמק החלטתו. זאת, נוכח היעדר הנמקה בהחלטה מושא הבקשה. בהיעדר הנמקה כאמור, לא ניתן לדעת על מה ביסס בית הדין את החלטתו, והאם יש מקום להתערב בה.

למען הסר ספק, משהעניין מוחזר לבית הדין האזורי לשוב וליתן דעתו לשאלות הנ"ל, אין בית הדין כבול בהחלטתו הקודמת שלא להתיר את הצגת השאלות.