בר"ע 46098-10-14 ו' נ' המוסד לביטוח לאומי

סגנית הנשיא ורדה וירט- ליבנה

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (ב"ל 6525-04-14; סגנית הנשיא איטה קציר), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 2.2.14 (להלן גם - הוועדה), אשר קבעה כי למבקש דרגת נכות בשיעור 28% החל מיום 1.1.12.

    

   הרקע לבקשה

2. ביום 17.11.13 התכנסה הוועדה וקבעה את נכותו היציבה של המבקש בשיעור 28% כדלקמן:

   • 10% נכות לפי פריט ליקוי 29(5)(א)(I) בגין פגיעה בעצב טריגמנוס בצורה קלה.

   • 10% נכות לפי פריט ליקוי 75(1)(ב) בגין צלקת.

   • 10% נכות לפי פריט ליקוי 55(א)(II) בגין צניחת עפעף.

3. הוועדה ביקשה להתייעץ עם ועדת רשות לעניין תקנה 15. ביום 2.2.14 שבה הוועדה והתכנסה, ולאחר שעיינה בדו"חות ועדת רשות מיום 17.12.13 ו- 8.1.14, ובמכתב ההשגות מטעם ב"כ המבקש מיום 19.1.14, קבעה הוועדה שהיא מקבלת את המלצת ועדת הרשות שאין מקום להפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

4. על החלטת הוועדה הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי, וטען בתמצית כי שגתה הוועדה משאימצה את מסקנות ועדת הרשות, שכן בעקבות התאונה הוא אינו יכול עוד לבצע את עבודתו כמנכ"ל, הן מבחינת מפגש "פנים מול פנים" עם לקוחות, והן מבחינת אינטנסיביות ועומס העבודה. כמו כן הוא מועסק כיום כסמנכ"ל כספים בהיקף משרה נמוך מזה שהיה לו עובר לתאונה, כך ששכרו פחת ביותר מ- 30%.