בר"ע 3974-10-13 ה' נ' המוסד לביטוח לאומי

השופט עמירם רבינוביץ

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו (ב"ל 59300-03-11; השופטת אורנית אגסי), בו נדחה ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 27.2.11 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למבקש דרגת נכות בשיעור של 5% לפי סעיף 37(8)א למבחנים לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי(קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ו-1955 (להלן- "המבחנים").

2. ביום 14.9.10 התכנסה ועדה מדרג ראשון וקבעה למבקש דרגת נכות בשיעור של 5% לפי סעיף 37(8)א למבחנים.

3. המבקש ערער על החלטה זו. ביום 14.11.10 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים בפעם הראשונה. הוועדה עיינה במסמכים וערכה למבקש בדיקות שונות. במסקנות הוועדה נכתב:

   "הוועדה עיינה במסמכים שבתיק, בדו"ח חדר מיון ואין כל עדות לפגיעה צווארית והוועדה תמהה איך בנפילה על עצם העוקץ אובחן בהמשך כצליפת שוט! לראשונה מופיעות תלונות של כאבי צוואר ב 17.3.10 שהן 3 שבועות לאחר הארוע כשבתעודה ראשונה לנפגע בעבודה ותעודה נוספת לפגיעה בעבודה אין כל עדות לפגיעה צווארית או תלונות צוואריות. לפיכך אין קשר בין תלונותיו הצוואריות לפגיעה ב23.2.10.

   באשר לשורש כף יד ימין צילומי הרנטגן ומיפוי עצמות שוללים מכל וכל פגיעה בעצם הסירה, בעצמות הקרפליות או בקצה הרדיוס והאולנה. הבדיקה הקלינית מעידה על תנועות זהות מימין ומשמאל.

   באשר לע"ש מותני הועדה התרשמה ממיפוי עצמות שייתכן וקיים חשד לשבר בגוף חוליה 25. מיפוי העצמות שהוצג לועדה אינו מעיד כלל על ריכוז פתולוגי ממוקד באזור והבדיקה הקלינית שוללת כל עדות לפגיעה עיצבית בגפיים התחתונות ולהגבלה תפקודית בע"ש מותני. בדיקת ה-EMG שינויים מינימאלים של רדיקולופתיה C5-C7 (שאין להם קשר לתאונה) וL4- L5 ללא התאמה לבדיקה הקלינית. בבדיקה קלינית יש לציין שהירידה בהחזרים קרוב לוודאי קונסטטוציאנלית היות והיא שוה בכל תחנה. גם אין הפרעה מוטורית המתאימה לפגיעה בשורשים הנ"ל.

   לפיכך אין הועדה מקבלת לא את ממצאיו ולא את מסקנותיו של ד"ר קמחין בחוות דעתו מ-26.10.10 ולא את ההתכתבות של ד"ר ג'ק ברום.

   על מנת להסיר ספק הועדה מבקשת לבצע צילומים מכוונים לחוליה L5 ... הועדה תסכם ללא נוכחות."

4. ביום 27.2.11 לאחר קבלת הצילום, התכנסה הוועדה. בסיכום ממצאי הוועדה נכתב: "הוועדה עיינה בצילום 12.12.10 ע"ש מותני יישור לורידוזיס ניווניים דיסקיים L4-5 L5-4 עם שינויים ניוונים במפרקים C5-5." נוכח האמור, דחתה הוועדה את הערר והשאירה את דרגת נכותו של המבקש בשיעור של 5%.

5. המבקש ערער על החלטת הוועדה לבית הדין האזורי. בערעורו טען כי בניגוד לממצאי הוועדה, הוא סובל מצליעה, וכן אינו מגיע בקצות אצבעותיו לקרסוליו בניגוד למה שנרשם בפרוטוקול הוועדה (14.11.10); כי הוועדה כלל לא ערכה בדיקה של סיבוב והטייה, ועל כן בדיקתה לקתה בחסר; הוועדה בבדיקתה לא השוותה את תנועות יד שמאל לזו של יד ימין; מסקנות הועדה באשר למצב ע"ש צווארי הינן מוטעות, כאשר מחד הועדה קבעה מוגבלות בצוואר לשמאל יותר מימין, ולמרות זאת לא נקבע ליקוי; קביעת הוועדה סותרת קביעה ועדה רפואית קודמת שקבעה 10% נכות אורתופדית צמיתה; הוועדה לא זימנה את המבקש להשמיע את טענותיו, וזאת למרות שהתבקשה לעשות זאת; הוועדה התעלמה מבקשת המבקש לפסול את ההרכב נוכח עוינות למבקש, וכן התעלמה מבקשתו לפסול את הנוירולוגית, אשר ישבה בוועדה, ד"ר טרבס, וזאת למרות שהמבקש הודיע לוועדה בפקס ביום 6.12.10 כי יש לו היכרות עימה.

   המבקש הגיש לבית הדין האזורי תצהיר, בו טען כי מכוח עבודתו במכון הרנטגן בבית החולים בלינסון הוא מכיר מזה כעשרים שנה את ד"ר טרבלס.